ומה היא החופה כו' עיין בסימן ס"ב מה שכתב רבינו בשם הרא"ש ושם כתבתי דאותה חופה לא מיירי מעניין חופה הנזכר כאן ועיין בבית יוסף בסימן זה שכתב כמה דיעות מה נקרא חופה בשם א"ח ורמ"א כתבם בש"ע בסימן נ"ד ושם כתוב גם כן מנהג שלנו ע"ש:

ומה היא החופה שתתייחד עמו כו' נראה שסבר רבינו שחופה היינו שמכינים מקום מיוחד להן ומביאין חתן וכלה לשם ומושיבין זא"ז לשם נישואין ואין צריך שיתייחדו בסתר אלא אפילו בפני כל ולשון "שתתייחד עמו שכתב רבינו נראה דהיינו משום שמתייחדים המקום לכך או משום שמעכשיו היא מיוחדת לו לאשה ונכנסת לרשותו כלומר שהיא מייחדת את עצמה לו להיותה ברשותו ואין צריך לעשות החופה דוקא בביתו אלא בכל מקום שהוא ועיין בדרישה: ולשון חופה נראה שהוא לשון כיסוי מלשון מחופה כלומר שהיא נכנסת לרשותו להיותה תחתיו והוא מחפה ומגין עליה דכתיב ופרשת כנפיך על אמתיך שפירש רש"י שהוא לשון נישואין ועיין בש"ע בסי' נ"ד סעי' א' מה שכתב רמ"א דומה לזה ושם כתב דעיקר חופה מה שמאכילין החתן והכלה יחד אחר החופה וכמו שכתבתי בדרישה. ומיהו לשון רבינו דכתב אפילו לא בא עליה משמע מכל מקום יחוד במקום הראוי לביאה בעינן ונראה לי משום לקנות גם התוספת כן כתב רבינו ודו"ק:

אינה כאשתו לגבות התוספת וז"ל הגהות אשר"י ר"י פירש הא דבעי רב אשי וכו' וכמ"ש הב"י:

והרי היא עדיין כארוסה וטעמו דכיון דמספקא לן אי חופה דלא חזי לביאה קונה לשום מילתא לא קניא לא ליורשה ולא ליטמא לה אבל הרא"ש והר"ן סוברים דעל כרחך לא מספקא לרב אשי אלא לענין תוספת כתובה אבל לשאר דברים חופה גמורה היא והר"ן מביא ראיה לדבריו כיון דקיימא לן ביבמות דיש חופה לפסולות נדה למה לא תקנה ועיין בבית יוסף:

ולא תנשא נדה עד שתטהר כיון שאינה ראויה לבא עליה ואפילו להתייחד עמה אסור והרא"ש כתב ז"ל ראיתי בכל המקומות שאין חוששין מלברך ברכת חתנים לכלה נדה והר"ן נותן טעם לפי שאנו נוהגין לעשות חופה בלא יחוד לפיכך אין אנו מקפידין על כך:

אלא הוא ישן בין האנשים כו' עיין בי"ד בסימן קצ"ב ושם נתבאר: