צריך (לשמוח ז' ימים דכתיב מלא שבוע זאת גם בשמשון כתיב ז' ימי המשתה כ"פ):

ולא נושא ונותן בשוק גם לא יצא יחידי לשוק משום שחתן דומה למלך פרקי ר' אליעזר (פ' י"ז) מכאן משמע מה שנוהגין בזמן הזה שהחתן אינו יוצא לבית הכנסת כל ז' ימים עד השבת הבאה הוא מנהג שטות דלא ממעטינן אלא שלא יהא נושא ונותן ושלא ילך יחידי הא לב"ה ילך מיהו אפשר לומר דגם לב"ה אסור לילך יחידי ואינו בנמצא לכל חתן שילווהו מביתו לב"ה ומב"ה לביתו מש"ה נשאר בביתו:

בין אם הוא בחור כו' ע"ל בס"ס ס"ב מ"ש בשם הר"ן:

לפיכך תקנו חז"ל כו' פי' הואיל שימי המשתה שלה אינה אלא יום אחד:

חמישי בשבת הוא יום חופה וששי בשבת משום חיבת ביאה ושבת שהוא בלא"ה אינו יוצא מתוך ביתו:

בשביל זה שהרי יש לה ז' ימי משתה אשר"י ור"ל שמבתולה ודאי לא יפרוש החתן מפני שלבו אדוק בבתולה בשמחה טפי מבאלמנה וכמ"ש בסמוך:

ישכים מיד בבוקר לב"ד דשמא זינתה תחתיו (ונאסרה עליו ויתפייס) ויקרר כעסו אם לא ישכים מיד בבוקר:

ובלבד שיהא לו צרכי סעודה מוכן וא"ת בזמן שבתי דינים קבועים אמאי לא תקנו נמי שתנשא ביום ראשון אם צרכי סעודה מוכן וכמו באלמנה שתקנו שתנשא ביום ה' ואם הוא אדם בטל לא החזיקו תקנתו ויכול לישא בכל יום וי"ל דהכא כיון שלא הרויחו אלא יום א' לא היו רוצים לתקן בשביל כך יום אחר הואיל שרוב בני אדם אין צרכי סעודה מוכן והחזיקו תקנתם שלא תנשא אלא ביום ד':

כתב הר"ר אפרים אי אמר כו' כן הוא מוסכם מכל הפוסקים: (דחזיה לדידיה ולדידה פירוש לפי כבודו ולפי כבודה ואיזה הכבוד היא יותר צריך לעשות לפי אותו הכבוד כ"פ):

דקי"ל עולה עמו ואינה כולי וילפינן לה מדכתיב בעולת בעל שהיא בעלייתו ולא בירידתו:

אלא ע"י יחוד של ביאה ר"ל שיבעלנה וע' בדרישה:

לפיכך צריך להתייחד עמה בע"ש נראה פשוט דהיינו דוקא לאחר כניסתה לחופה דלפני כניסתה לחופה אסור לייחד עמה וגם אז אין הוא יחוד הראוי לביאה דהא היא כלה בלא ברכה וק"ל:

וכן אין לכנוס הבתולה ביום ו' לבעול כו' פירוש אף ע"ג שהטעם דחכמים תקנו שתהא נישאת ביום ד' משום דב"ד יושבים ביום ב' וה' ואפילו ביום א' היה ראוי שתנשא אי לאו משום שקדו והטעם שב"ד יושבים בב' וה' משום שקורין בהן בתורה ורוב העם באין לב"ה ומש"ה ה"א דגם ביום ו' תנשא הואיל שקורין בתורה בשבת ובתי דינים קבועים כו' לכן אמר שאין לכנוס ביום ו' כו':

וזה יכול לעשות אפילו בשבת ואף ע"ג דאין דנין בשבת כמבואר בא"ח סימן של"ט י"ל דוקא דנין אין רשאין דהטעם שמא יכתוב וזה שייך דוקא כשפוסקין וכותבין פסק דין אבל לשמוע הטענות לא שייך שמא יכתוב:

אין נושאין נשים בע"ש שמא לא יוכל לגמור תיקון בסעודה קודם השבת ויבא לידי חילול השבת וכן איו נושאין ביום א' שמא יתחיל לתקן צרכי הסעודה בשבת:

ולא חיישינן שמא ישחוט בן עוף כלומר שמתוך טרדתו ישכח שהוא שבת וישחטנו דבימיהם היו נוהגין לעשות סעודה ביום הבעילה ומזה למד הרא"ש כמו דמסקינן בסעודה זו לשמא ישחוט לא חיישינן גם בסעודת הנשואין לפי מסקנת הגמרא לא חיישינן ומותר לדידן: (אין נושאין נשים בח"ה עיין בא"ח סימן תקמ"ו כ"פ):

אבל מחזיר גרושתו מן הנשואין דאינו שמחה כ"כ הואיל שכבר כנסה פעם אחת:

פירוש שלא ישהה לישא עד המועד שיהא עושה סעודה אחת למועד ולנשואין פרש"י:

לפיכך מותר לישא בערב המועד עיין בדרישה וכתב הרשב"א דאפילו לא עשה סעודה בעי"ט מותר לעשות בי"ט דעיקר השמחה הוא הנישואין אבל הסעודה אע"ג דמשמחין בנשואין כל ז' מ"מ טפלים הם בעיקר השמחה: (דין מי שהכין בצרכי סעודה ר"ל לחופה וארעו אבל כו'. בהלכות אבל בסימן שמ"ב כ"פ):