Prisha, Even HaEzer
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ולומר שהיא נאה וחסודה ואפילו אינה נאה ואע"ג דכתיב מדבר שקר תרחק נוכל לומר שכוונתו שהיא נאה במעשיה: (עובר בה' קולות כלומר לא יזכה לאלו הה' קולות בנחמת ירושלים דכתיב בה קול ששון וגו' כ"פ):
דכתיב בה קול ששון וקול שמחה כו' מדכתיב ה' קולות אצל חתן משמע שצריך לשמחו בה' קולות והנהנה ממנו ואינו משמחו הוא עובר שהוא חייב לשמחו אבל מי שאינו נהנה ממנו אינו חייב לשמחו ולכן אינו עובר. ואפשר דלמדו מדהקדים קרא לכתוב קול ששון וקול שמחה לקול חתן כו' ש"מ דאינו מצווה לקול חתן וקול כלה והיינו לשמחם כ"א במי שיש לפניו קול ששון וקול שמחה דהיינו שנהנה מסעודת חתונה. ומה שחשיב בה' קולות קול מצהלות חתנים טעות הוא דאינו קרא וצריך לומר קול אומר הודו דשם מסיים בהאי קרא הכי ומהאי דכתיב קול אומר "הודו משמע דאמרינן שבח והודיה לה' במשתה היין וכ"כ רבינו בטוא"ח ס"ס תק"ס ע"ש:
י"א שביום ראשון מותר להסתכל בה בפרק האשה שנתארמלה דף י"ד ע"א אמר רבי שמואל מותר להסתכל בפני הכלה כל ז' כדי לחבבה על בעלה ופרש"י לחבבה כשרואה שהכל מסתכלין בה נכנס יופיה בלבו ומסיק שם בגמרא דלית הלכתא כוותיה וכ"כ הרא"ש די"א דוקא כל ז' אסור אבל יום ראשון מותר עכ"ל:
שהוא עיקר החיבוב פירוש העיקר שתהיה חביבה אצל בעלה הוא ביום ראשון ולכן מותר להסתכל בה ביום ראשון כדי לחבבה על בעלה:
בתכשיטין שעליה (יש מפרשים שע"י זה יוכל להעיד עליה שיוצאת בהינומא ליתן לה כתובה מאתיים כמ"ש הב"י כ"פ) ועיין בדרישה:
לאבילות ירושלים עיין בא"ח סימן תק"ס כתב הכלבו מזה נתפשט המנהג לשבר הכוס אחר ז' ברכות ע"כ:
ובספרד נוהגין ליתן בראשו עטרה כו' ז"ל הכלבו יש מקום נמנעו שלא לתת אפר מקלה בראש חתנים מפני שאין העם מוחזקים כלל בהנחת תפילין ולא יהיה להם אפר תחת פאר ויחושו ג"כ שמא לא יהיה פאר תחת האפר ונהגו לעשות זכרון אחר במקומו שנותנין מפה שחורה על ראש החתן והכלה עד כאן לשונו:
מת וכלה שפגעו כו' פירש רש"י כשהכלה יוצאה מבית אביה לבית חתנות ונושאי המת יוצאין ובזו ובזו יש אוכלוסין הרבה ואין רוצין להתערב מעבירין את המת לדרך אחרת (דכבוד חיים עדיף כ"פ):
מעבירין את המת מלפני הכלה כו" עיין בי"ד סימן ש"ס דשם כתב רבינו בשם הרמב"ם דמניחין הכלה ועוסקין במת ושם כתבתי דנראה דהרמב"ם מפרש מעבירין המת ר"ל על דרך ויעבר את הכושי וע"ד אומרם עובר לעשייתן דהיינו לאקדומינהו הכי נמי צריך להקדים ענייני המת וכמו שנאמר טוב ללכת אל בית האבל מלכת אל בית המשתה ושם מסיק רבינו וכתב ולא נהירא להרמב"ן וכן כתב נמי כאן דכבוד כלה עדיף (והא דדרשו רבותינו ז"ל טוב ללכת אל בית אבל כו' שטוב יותר לילך לסעודת אבילות מלכת אל סעודת חתנים סעודה שאני דהתם אוכל ומאכיל לאחרים ואבל אינו אוכל עד שיאכילו אחרים והכא איירי בהכנסת כלה לחופה ועיין בב"י סימן ש"ס שהאריך כ"פ):