ולא (כל מה שמבטלת ממלאכתה הראשונה נקדא שבת דנימא ביה שיתנם הכל לבעל כ"פ):

פגם שהוא נזק והוא שלו כך הוא גירסת ב"י וכתב ז"ל לאו שלו לגמרי קאמר דהא אף במומין שבגלוי יש לה חלק כדבסמוך אלא היינו לומר דיש לו חלק בהן א"נ כיון דאפילו חלק שלה ילקח בו קרקע והוא אוכל פירות שפיר מיקרי שלו עכ"ל אבל בספרים מדוייקים גרסינן דהוא שלו ושלה הוא יותר נכון. ועיין בח"מ סימן תכ"ג דשם כתב דנוגף אשה ויצאה ילדיה דנזק וצער הוא כולו שלו ואפשר דשאני התם דכיון דילפינן מקרא דדמי הולדות זכתה התורה להבעל משמע הא שאר דברים הן לאשה חוץ מבושת דכתב שם שהוא של שניהן דגם הוא נתבייש ממנו. ושבת משום דמעשה ידיה הוא שלו וכמ"ש שם:

כדי להשתכר המותר פירוש המותר של דמי הרפואה:

ואם הוא בגלוי כו' ופירוש רש"י דטעמא דבזמן שבגלוי לו שני חלקים משום דהבושת שלו ועוד שנמאסת עליו והוא סובל. ומקומות שבגלוי כתב הרמב"ם היינו כגון שחובל בפניה ובצוארה או בידיה ובזרועותיה:

ואינה יכולה למחול לו על חלקה דכיון שיש לו זכות בחלקה שהרי הוא אוכל פירות היאך תוכל היא למחול זכותו:

אינו יכול לתובעו פירוש חלק שלה אלא בהרשאתה משום דאין לו שייכות בחלקה אלא משום פירות והשתא אין כאן פירות וכמ"ש בח"מ סי' קכ"ב שהסכים רבינו לדעת רב האי דמצריך להיות בקרקע פירות בשעת התביעה ומש"ה כתב הב"י בסמוך סימן פ"ה על דברי רבינו שקיצר במ"ש ז"ל לפיכך אם שום אדם מחזיק בשלה ובא הבעל להוציא א"צ הרשאה דמיגו דנחית לפירי נחית לגופא עכ"ל דז"א עכ"פ כ"א שיהא אז פירות בשדה בשעת התביעה ומיהו מהרא"י פסק בפסקיו סימן שי"ב דאליבא דכ"ע אם יש לאשתו מעות ביד אחרים יכול להוציא בלא הרשאה ולכאורה קשה מ"ש צריך כאן הרשאה הלא אמר שיוציאן ואכל מהן הפירות ונ"ל דשאני הכא דלא היה לאשתו עד הנה שום צד זכות בה אלא שעכשיו בא לגבות דמי חבלתו בכה"ג כולי עלמא מודי דלא מיקרי ממון עד שיהא בעין מש"ה צריך הרשאה אליבא דכולי עלמא וק"ל וע"ש במהרא"י סימן שי"ב:

כתב הרמב"ם שהריפוי לבעלה כו' נ"מ דאם עביד לה הרופא סמא חריפא ואיתסא בה' יומין ואמדוה בג' יומין אזי המותר לבעלה ולא כמ"ש לעיל שהוא לאשה:

ול"נ לא"א הרא"ש ז"ל ה"ה והר"ן כתבו דטעמא של הרמב"ם מפני שהוא חייב לרפאותה:

למה הוא ישלם כו' והר"ן בשם הרשב"א תירץ משום דמדינא בושתה ופגמה שלה כרבנן וע"כ ל"פ ר"י בן בתירא אלא משום דאית ליה בושת בבושתה ומצטער בפגמה והלכך כשהוא בעצמו חבל בה מפני מה נוטל שהוא בייש את עצמו וגם הפירות אינו אוכל משום דקנסוהו שלא יהא לו בזה הממון כלום:

אולי טעה בדברי הגאונים פירוש הגאונים אמרו שנחמיר עליו בזה הענין וטעה הוא בדבריהם ואמר שהגאונים סוברים שישלם לה הכל משלם וז"א שהגאונים לא אמרו אלא שראוי לקנוס שלא יאכל הפירות כו':

לא תיקון רבנן ר"ל לא תקנו שיאכל פירות:

חוטא נשכר פירוש דמן הדין הוא הכל שלה אלא שחכמים תקנו לו פירות ובזה רצו שיהא נשכר: