Prisha, Even HaEzer
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
יחזיר לאשה דאין לנו להחזיקה בגונבת אלא אחר נתן לה (אבל אם עבר הנפקד ונתן לבעל פטור הנפקד ואין בידו לחזור ולתבוע מן הבעל ד"מ כ"פ):
ואם היא חולה ומוטלת על ערש דוי שאינה יכולה לילך וליתן לפלוני ואין כאן מיגו אשר"י:
ואם לאו שאינה נאמנת בעיני הנפקד שהפקדון של אותו פלוני אלא של בעל הוא ומתוך בושה אינה ר"ל שהוא של בעלה דלא ליתחזקא בגונבת וגזלנית רשב"ם:
יתנהו לבעל שאע"פ שנתן לה אחר ע"מ שאין לבעלה רשות בה מכיון שמתה יורשה בעלה:
יחזירהו לו (אע"פ מה שקנה עבד קנה רבו כ"פ) דתלינן שמא הופקד בידו או שניתן לו ע"מ שיצא לחירות בו וה"ה אם אמר משל פלוני הוא אם הוא בריא נאמן במיגו ואם הוא חולה אם הוא נאמן בעיני הנפקד יעשה כדבריו ואם לאו יתנהו לאדון כמו שאמרינן באשה דבגמ' בחדא דינא כייל להו לאשה ולעבד ולקטן:
אפילו נשתחרר קודם שמת כו' הואיל שלא אמר משל מי הוא מסתמא גנבו מבית אדונו (ומיירי דבאותו שעה כשהפקיד לזה עבד היה כ"פ) אלא שבחייו נאמן לומר הופקד בידי או ניתן לי (להשתחרר בו):
קבל מהקטן כו' שלא רשאי להחזיר לו שהרי אין יודע לשמור וכמשליך לאיבוד דמי:
יקנה לו בו דקל כו' עיין בדרישה:
כתב ר"י אם היה לה כו' אינה יכולה להוציאם כו' וראייתו הוא מדאמרינן לוה ממנה וגירשה אין לה עליו כלום וסבר ר"י דההיא דלוה ממנה מיירי אפילו במעות שאינם טמונים דסתמא קתני ואם איתא דבתקף יכולה להוציאה מידו למה בלוה ממנה אין לה עליו כלום ורבי' שמשון הקשה עליו מ"ש דאם קנתה ממנו שדה במעות שאינם טמונים דקנתה הל"ל כי היכי דאמרינן בטמונים לא קנתה דלגלויי זוזי הוא דבעי ה"נ באינם טמונים להוציאם מידה הוא דבעי שלא היה יכול להוציאם מידה בענין אחר אלא ודאי דבמעות שאינם טמונים אפילו תקף מידו מוציאה מידו בב"ד וההיא דלוה ממנה דאין לה עליו כלום מיירי במעות טמונים כמו שמחלק רבינו בסמוך ועד"ר:
לוה ממנה זהו לדעת רבי' שמשון ולא לדעת ר"י כמ"ש:
וגירשה וכ"ש אם לא גירשה רמ"א (ועיין בח"מ סי' קכ"ז כ"פ): (והאשה הנושאת ונותנת בתוך הבית וסתם אשה נושאת ונותנת בתוך הבית מרדכי וכ"כ רמ"א בח"מ סימן ס"ב כ"פ):
להוציאם מידה ולפי מה שחילק ר"י בסי' פ"ה דמיירי דוקא בטוען ברי כו' ה"נ יש לחלק הכא וק"ל מ"ו:
אבל ש"ח וקניית קרקעות שעשה הבעל על שמה הם שלה וצ"ע מ"ש מהא דכתב בח"מ בר"ס ס"ב ז"ל אשה הנושאת בתוך הבית וש"ח כתובים על שמה עליה להביא ראיה כו' וא"ל דהכא איירי דאינה נותנת ונושאת בתוך הבית דהא לפני זה איירי בהכי וא"כ הו"ל לפרש ויש לומר דשאני הכא דידוע הוא שהבעל עצמו עשה השטרות על שמה שציוה לסופר ולעדים שיכתבו על שמה וא"כ סברא הוא שהממון שלה או הוא הקנה לה אותו ממון ואם שלא להשביע את עצמו עשה כן לא היה לו לימסר השטרות לידה אבל התם איירי שהוא בעצמה עשתה השטרות על שמה וטוענת שהממון היה שלה עליה להביא ראייה שהוא כדבריה הואיל שנושאת ונותנת בתוך הבית: