Prisha, Even HaEzer
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שטר חוב לבעלה רצה לומר שיש לה חוב מאחר:
ומחלה אותו פירוש ללוה:
והוא ר"ל הבעל: (מפני שידו כידה והיא אינה יכולה לעשות שום דבר בלא רשות בעלה כ"פ):
וכיון שהבעל כלוקח כו' לשון וכיון אינו מקושר יפה שלא אמר לפני זה שהבעל כלוקח אלא שאמר אע"פ שהוא כלוקח ונראה דה"פ שכתב שידו כידה וע"ז קשה לו למה עשו חכמים הבעל כלוקח והא הוי ידו כידה והוי כגופה ולמנ"מ אמרו שהוא כלוקח ולכן אמרו וכיון שהבעל כלוקח כו' ר"ל שנ"מ שהוא כלוקח לעניין הדינים שהזכיר אחר זה לאפוקי אם היה ידו כידה לא שייכי אלו הדינים:
דקי"ל נכסי לך כו" ה"מ סי' רמ"ח:
אין לשני ר"ל לאחריך דהא לא שייר הראשון מידי לעצמו דהא מוכר ללוקח וק"ל:
הרי סילק הבעל בהדיא דאל"כ למה אמר אחריך לפלוני הרי היא נשואה לפניו ויודע הוא שהאיש כלוקח בנכסי אשתו והוי כאילו התנה שלא יהא לבעל זכות של לוקח בו:
הבעל יכול להוציא כו' דהוא לוקח ראשון. ואחריך מיד הבעל דהא סלקו. והלוקח מיד אחריך דהא לא שייר כו' ודו"ק:
ונשאר ביד הלוקח עיין בדרישה:
שאם גבו לה קרקע בחובה וניסת דקדק לומר שגבו לה קודם שניסת דאילו אחר כך כיון שבעל בעצמה גבה הו"ל ידו כידה והשומא הוה הדרא מידו אף לאחר שמתה וק"ל:
אע"ג דשומא חוזרת לעולם פי' אם ב"ד שמו קרקע של לוה למלוה בחובו יש רשות לעולם ללוה לפדותו אותו מיד מלוה כל זמן שבידו שלא מכרו או הורישו כמבואר בח"מ סי' ק"ג ועד"ר:
אינו מוציא מיד הלקוחות פי' דליהוי כיורש שפודה נכסי אביו שיורש כרעא דאבוה הוי:
דמלוה ע"פ אינו גובה מהלקוחות (שיכול הבעל לומר שמא פרוע הוא ואפי' האשה מודה לאו כל כמינה לחייב בעלה בהודאתה כ"פ) דאיהו דאפסיד אנפשיה דלא איבעי ליה לאוזופי בלא שטר לאיתתא דקיימא לאנסובי (מיהו אם המעות בעין צריך לשלם כ"כ המרדכי ורבינו ירוחם ועמ"ש רבינו בסי' צ' סעיף ל"ט ומ"א ועיין מדינים אלו בסימן קי"ח ובח"מ סי' קי"ב כ"פ):
גובה ממנו דלגבי הא מילתא שוינהו כיורש משום פסידא דמלוה והיינו דוקא שהכניסה לו קרקעות או מטלטלים וכתבה לו מטלטלים אגב קרקע אבל לא הכניסה קרקע ולא כתבה אגב אפי' מלוה בשטר אינו גובה המטלטלים המשועבדים וכ"פ רמ"א (בשם רשב"א ורמב"ן בתשובה סי' כ"ו ואף אם הכניסה לו קרקע או מטלטלים אגב קרקע ואכל או אבד מטלטלים או הזיק קרקע א"צ לשלם כן סיים בד"מ כ"פ ואם הכניסה מה שאינה שלה כגון שנטלה מנכסי בעלה הראשון יותר על כתובתה חייב להחזיר בכל עניין (כ"כ מהרי"ק שורש י"ח) ואם בא המלוה קודם שנשאת ורוצה למחות נשואיה עד שתפרעהו ולא יפסיד שלו הדין עמו ואע"פ שעדיין לא הגיע זמן הפרעון כ"כ ב"י (בשם נ"י) ורמ"א:
והרמ"ה ורב אלפס כתבו מדכתב כתבו צ"ל שהרמ"ה ס"ל כהרי"ף ולא כר"ח וק"ק למה הקדים הרמ"ה להרי"ף: (דהוי כמלוה בשטר וכתב הרא"ש עוד בתשובה מאחר דאין רגילות לעשות שטר בסבלונות גובה מן הבעל כ"פ):
בפומבי פי' בגלוי:
הלכך גובה מנ"מ וקשה למה נקט נ"מ ולא נקט נצ"ב ואין לומר דאיירי במטלטלים ובמטלטלים דנצ"ב אין ב"ח גובה דא"כ במטלטלים נ"מ נמי אינו גובה כדכתיבנא בשם רמ"א דבעל הוי כלוקח ואין ב"ח גובה ממטלטלים המשועבדים אפילו במלוה בשטר ושמא הא דכתב רמ"א דאפילו במלוה בשטר אינה נגבת ממטלטלים מיירי דוקא בנצ"ב ולא בנכסי מלוג: