לא עשו ולא כלום שהרי קבל עליו את תהא יתבא בביתי כל ימי מיגר אלמנותיך אבל אם נפל אין חייבים לחזור ולבנותו וכתב המ"מ בשם הרשב"א לאו למימרא דאין חייבין הא אם בנאוהו שתהא היא דרה בהן אלא מכיון דנפל נסתלק זכותה ממנו כ"פ) דבביתי משמע כל זמן שהוא קיים:

או שהיה בעלה שוכר בית לעצמו פירוש שהיה דר בו עם אשתו:

יתבא בביתי ותני רב יוסף בביתי ולא בבקתי ופירש"י בקתי בית צר אם היה מדור שלו צר לא קבל עליו להוציא את בניו ולהושיבה:

אבל מזונותיה יש לה ולא אמרינן מדכתב בכתובה את תהא יתבא בביתי ומיתזנא מנכסי דחדא באידך תליא א"נ ה"ק אבל מזונותיה יש לה משלם ולא כפי ברכת הבית אבל פירוש הראשון נראה עיקר דהא מסיק וכתב ע"ז וכן אם אין הנכסים מספיקין כו' עד שאין המזונות והדירה תלוין זה בזה והתם ע"כ צ"ל דה"א שתלויים זה בזה מטעם שכתבתי ראשונה:

לשכור לה בית שמפרשים בביתי ולא בבקתי שאינה יושבת בבית עצמו כשהוא צר אלא היורשים ישכירו לה בית אם ירצו אשר"י:

משלם ולא כפי ברכת הבית כשיאכלו יחד וק"ל:

אלא שבזה ר"ל והא דאמרי' בביתי ולא בבקתי שמשמע שיפה כח היורשים היינו לענין זה יפה כח כו':

אין שומעין לה כי חפצים יותר לשכור לה בית כמו שאכתוב בסמוך:

נותנין לה מדור לפי כבודה פי' אבל אין צריכין לבנות הבית שנפל וגם מעכבין עליה שלא תוכל היא לבנותו וה"ט שיאמרו היורשים אם תדור בבית הראשון לעולם לא תצא ממנו אבל כשאנו שוכרים לה בית אחר אפי' הוא לפי כבודה שמא לא תיהוי ניחא בהכי ותצא לבית אביה וק"ל מ"ו:

וכסותה לפי כבודה ואם היה כבוד הבעל גדול מכבודה נותנין לה לפי כבודו מפני שעולה עמו ולא יורדת אפי' לאחר מיתה כצ"ל):

ולפי זה יתננו לה פי' לפי ערך זה: (כדרך שפרע בעלה בשבילה שהוא בכלל מזונות כ"פ):

כדפרישית לעיל בסי' ע"ח וע"ט ופ"ט: