Prisha, Orach Chayim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ולא יפסיק בתפלתו כו' עד יטה מהדרך ולא יפסיק ק"ק הא כתב ה"מ וכתבתיהו לעיל סי' ס"ה דאין חילוק בין שתיקה להפסק דיבור ובדוחק י"ל דכאן ר"ל דיטה מן הדרך ויתפלל דרך הלוכו ועי"ל דלא השווה אותם ה"מ אלא לעניין חזרה לראש או למקום שפסק מיהו לכתחלה עדיף הפסק בלא דיבור מהפסק בדיבור וק"ל:
מרוב כריעות והשתחואות ז"ל רבי' יונה פרק אין עומדין דף כ"ה סתם השתחואות הוא פישוט ידים ורגלים וכשהאדם משתחוה בזה הענין ועקר רגליו ממקום שהיה עומד נמצא מרחיק עצמו ממקום שהיה עומד תחלה:
ואפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק וכתב רבי' יונה דוקא לא ידבר אבל יכול ללכת כדי שישליכנו מעליו שלא מצינו הליכה שנקראת הפסקה ולפי זה צריך ליישב למה כתב דבשוורים הבאים כנגדו פוסק מדתנן מרחיקין משור תם נ' אמות וממועד כמלא עיניו ירחיק עצמו ולא יפסיק בדבור ולמה קאמר שפוסק. ואפשר לומר דה"ק מדצריך להרחיק משור מועד כ"כ ש"מ סכנה וצורך שעה יש בדבר וא"כ אם יצטרך לסיוע כגון שלא יוכל להרחיק ממנו יכול ג"כ להפסיק ולצעוק שיסייעו לו ועי"ל דאף דאין צריך לצעוק מ"מ הפסקה הוא שיאמר לחש כדאמרינן בפרק ערבי פסחים אמר רבא נזהא דתורא הן הן ופירש"י נזהא דתורא לחש הוא שלא ינגחנו:
ואם ראה שור בא כנגדו פוסק וכתב הר"ר יונה דוקא בשוורים שלהם המזיקים אבל משוורים שלנו המסורסים א"צ לפסוק:
ובכל מקום שפוסק חוזר לתחלת הברכה שפסק בה כבר נתבאר בסימן ס"ה וע"ח ופ"ה דאנן קיי"ל חוזר לראש אפי' שהה כדי לגמור את כולה אא"כ פסק מחמת אונס וב"י הביא דברי שר מקוצי בסי' צ"ח שכתב דכל שלא פסק מדעתו מקרי אונס ולא כמ"ש ב"י בשם רשב"א בסי' זה דכל שגברא אינו נדחה אינו אונס כגון הכא שגברא הוא ראוי להתפלל שהרי נקי הוא מכל צואה אלא שנאנס מחמת שור שבא כנגדו וכיוצא בו ושם קי"ל כשר מקוצי לכן הסכים רמ"א עם המחבר ש"ע למ"ש כאן דאם פסק כדי לגמור כולה חוזר לראש מפני שזה מחשב כאונס:
ואינו פוסק לאמן יהא שמיה רבא כו' וכתב רבינו בסי' קכ"ב ולאחר שיסיים י"ח ברכות קודם אלהי נצור יכול לענות קדושה וקדיש וברכו שאלהי נצור מהתחנונים שלאחר תפלה:
וקדיש נראה דיש לגרוס אמן של האל הקדוש כדלעיל סי' ס"ז דקדיש היינו אמן יהא שמיה רבא כו' דקאמר ובאמת שבס"א אינו מילת וקדיש:
דכיון דשומע כעונה דילפינן מדכתיב את הדברים אשר קרא המלך יאשיה והלא שפן קראם לפני המלך אלא מכאן לשומע כעונה וכ"כ הגאונים וכתבו התוספות בפרק מי שמתו ונהגו העולם לשתוק ולשמוע וגדול המנהג וכ"כ הר"ן וב"י ומהרש"ל: