Prisha, Orach Chayim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הבו ליי' בני אלים ופירש"י הזכירו לפניו את אילי הארץ הבו ליי' כבוד שמו וסיפא דקרא בהדרת קודש:
זה שאומרים אלהי אברהם כו' עיין ברא"ם פ' לך לך וז"ל הרא"ם ונ"ל שכך פירושו משום דאין הקב"ה מייחד שמו על היחיד אלא על האומה אלהי ישראל אלהי העברים אלהי העמים. לפיכך פירשו ואעשך לגוי גדול שחשב כאומה עד שאייחד שמי עליך שיאמרו אלהי אברהם (פי' דיעשה לאברהם עצמו בלא זרעו לגוי גדול זה א"א אלא שייחד שמו עליו) ומפני שפי' ברכה תוספת טובה פירשו ואברכך תו שהוסיף לו הקב"ה על הטובה הנזכרת שאף בנו יזכה בה שיאמרו אלהי יצחק ומפני שואגדלה שמך מורה על תוס' גדולה על התוס' הקודם אמרו שאף בן בנו יזכה שיאמרו אלהי יעקב ומשום דלא ה"ל למכתב והיה ברכה שכבר כתב ואברכך פירשו והיה ברכה שיחתמו בך מגן אברהם:
ואע"פ שאין מלכות בפתיחה כו' אבל הא דאין מלכות בשאר ברכות י"ח מהא ל"ק דקי"ל ברכה הסמוכה לחבירתה א"צ מלכות כמ"ש בסי' קי"ח:
אבל באמצעיתן יכול לשחות מהרי"א ז"ל הקשה שבסי' ק"ט כתב שלא יתחיל להתפלל אפי' שיוכל לשחות כשיגיע ש"ץ למודים ר"ל באמצע הברכה אם לא שיהיה מכוין בתפלתו שיגיע לאחד מן הברכות ששוחין בסופן אבל באמצעיתן לא אם לא יהיה מצד ההכרח שהוא צריך לסמוך גאולה לתפלה ובכאן נראה שאומר שיכול לשחות באמצע בכל ענין שירצה ותירץ דלפיכך י"ל שזה דוקא כשהוא שוחה בתפלה מראש ועד סוף יש לו רשות לשחות אבל שישחה באמצע ברכה לתכלית מה זה אין לו לעשות עכ"ל וב"י תירץ דמפשט ל' רבינו משמע דבכל גוונא יכול לשחות באמצע ברכה אלא י"ל דהתם טעמא משום דחיישינן דשמא לא יכול לצמצם שיהא באמצע ברכה כשיגיע ש"ץ למודים אלא יהיה בתחלת ברכה שאין שוחין בה או בסופה וכשהוא מכוין להגיע למודים או לאחת מהברכות ששוחין בהן אע"פ שלא יכול לצמצם אם יהיה באמצע ברכה ישחה ושפיר דמי דכיון כו' חששא רחוקה הוא לחוש שמא לא יגיע למקום ששוחין וגם לא יהיה באמצע ברכה אלא יהיה בתחלה או בסוף שאין שוחין בה ורמ"א תירץ בד"א וז"ל דאע"ג דמותר לו לשחות באמצע הברכה מ"מ הואיל ואינו מחוייב שם לשחות ישכח בתפלתו ולא ישחה עמהן אבל כשיגיע למקום שמחויב לשחות ישחה עמהן מצד חיוב תפלתו עכ"ל:
פירש"י שיכרע עד כו' פי' ר' יונה דברי רש"י צריך לשחות שחבירו העומד כנגדו לא יוכל לראות כנגד לבו אלא שיעור איסר:
שאז רואה איסר שמונח כו' פי' איסר המונח בארץ כנגד לבו ולא שיחצה קומתו לשני חלקים ויכוף את עצמו:
אי לאו דאמרן משה פי' באורייתא:
מי שריחם על קן ציפור כו' שעושה מצות המקום רחמניות ואינם אלא גזירת המלך שהוא קיים לעולם ובע"י פי' בפ' בחוקותי פסוק וזכרתי להם ברית ראשונים וגו' כתב דר"ל למען שמו המחולל בגוים כמ"ש ביחזקאל וז"ש וזכרתי להם ברית ראשונים ר"ל הברית שהועיל לראשונים דור המדבר שהתפלל משה עליהם למה יאמרו וגו' ומבלתי יכולת וגו'. ומ"ש בדברי הרמב"ם שאין כח באדם להגיע עד סוף שבחו צ"ע דמשמע בהדיא שאין בו אלא משום האי טעמא אבל אין בו איסור גדול ובספר המורה פנ"ט הביאו ב"י משמע דהוה כמגדף עיין שם:
דורשי רשומות פירש"י רשומי מקראות: