ואמר רבי אלכסנדרי כנגד מפקיעי שערים דכתיב שבור זרוע רשע ופירש"י שבור זרוע רשע אלו המייקרים את התבואה ומפקיעין את השער וממאי דבמפקיעי שערים כתיב דכתיב בההיא פרשתא יארוב במסתר כאריה בסוכו יארוב לחטוף עני וכי הלסטים אורבים את העני והלא את העשיר הוא אורב אלא במפקיעי שערים הכתוב מדבר שרוב דעתם לעניים הוא וקא בעי דוד רחמי עליה דמילתא ואמר שבור זרוע רשע ותן שובע בעולם ובכך זרוע שבור ורע תדרוש רשעו בל תמצא וזה שהיה בדעתו להיות רשע כשתדרוש רשעו לא תמצא עולה שלא הספיק לעשותה:

ובאשכנז אין משנין בה כלל ז"ל ב"י נראה דתרתי קאמר דבאשכנז אין משנין בנוסחה מימות החמה לימות הגשמים ולא כמנהג ספרד שבימות החמה אומרים ברכנו ובימות הגשמים ברך עלינו ועוד שבאשכנז אין שואלין בימות החמה לא טל ולא מטר ובספרד נוהגין לשאול טל בימות החמה ומייתי ראייה לקמייתא שאין משנין מברך עלינו לברכנו מלישנא דגמרא דאמר שאלה בברכת השנים אלמא אין שינוי אחר בה אלא שמזכירין בה שאלה עכ"ל. ולאפוקי ממנהג ספרד שראיתי בסידוריהם שברך עלינו יש נוסח אחר מברכנו כו' ונראה דהב"י הוצרך לפרש כן דלספרדים יש להם נוסח אחר דהיינו ברכנו דאל"כ קשה על מ"ש רבינו דבאשכנז אין משנין כו' אדרבה באשכנז יותר משנין מבספרד שבאשכנז אין אומרים בימות החמה טל נמצא דמוסיפין ומשנין בימות הגשמים ואומרים טל ומטר ובספרד שאומרים טל גם בימות החמה נמצא דאין מוסיפין אלא מטר בימות הגשמים אלא ודאי דלספרד יש להן נוסח אחר דהיינו ברכנו וזהו משונה יותר מברך עלינו:

דתנן בג' מרחשון פי' קאי אמ"ש ומתחילין ס' יום כו' והא דמביא דתנן בג' במרחשון הביאו משום תמיהת הרא"ש דמייתי בתר הכי ומ"מ נוכל ליישב ג"כ לישנא דתנן דקאמר דר"ל טעם למה אמרינן דיום התקופה בכלל וקאמר דתנן כו' ור"ל שהרי במתניתין תניא בג' ימים כו' רק שבני גולה מונין ס' לתקופה ואיבעיא לן יום ס' כלפני ס' כו' ואסיקנא כלאחר ס' והיינו משום שדי לנו בהרחקה זו מבני א"י וממעטינן בכל מאי דנוכל לפרש לקיים מ"ש ובגולה עד ס' כדי שלא לרחוק יותר מדאי מבני א"י וה"ה דמה"ט אמרינן נמי דיום התקופה הוא בכלל ודו"ק:

מ"מ דבר שתלוי בארץ פי' ביבישת הארץ או לחות וב"י פי' התלוי בארצות:

ושואלין עד תפלת מוסף של י"ט כו' ז"ל ב"י הל' אינו מדוקדק וה"ל כאילו אמר ושואלין עד תפלת מנחה של ערב י"ט הראשון של פסח ול"נ דה"פ כגון שטעה והתחיל ג"כ ברכה של ברך עלינו שהדין שצריך לגמור כל אותה ברכה א"כ כה"ג מצינו ששואל ג"כ בי"ט ושבת והא דפ"ק דתענית דפריך ארב יהודה דאמר העובר לפני התיבה בי"ט הראשון של פסח הא' מזכיר והאחרון אינו מזכיר ומי א"ר יהודה הכי והאר"י עד מתי שואלין את הגשמים עד שיעבור הפסח כו' עד רב יוסף אמר עד שיעבור הפסח עד שיעביר הש"ץ האי היורד בי"ט ראשון של פסח א"ל אביי שאלה בי"ט הא' מי איתא כו' ומאי מקשה הא מצינו שאלה ע"ד שכתבתי י"ל דשם קאי אש"ץ ולעולם לא יבא לידי טעות בזה עד שיתחיל בציבור בי"ט ברך עלינו דדרך הציבור להזכירו מיד שמתחיל תפלת החול בקול רם משא"כ ביחיד שמתפלל בלחש דלפעמים טועה וגומר אפי' כל תפלות החול כיון דליתא מאן דמדכר יתיה וק"ל. ובד"מ יישב בד"א וכתב ז"ל אף כי דברי ב"י אמתים מ"מ נראה לומר שכיון הטור למה שנהגו שבמוסף י"ט הראשון של פסח מתפללין על הטל ונראה טעם המנהג מאחר שפוסקים אז מלומר עוד טל ומטר ואנו מבקשים טל לבד אנו מתפללין ומבקשים טל כמו שמנהג בני ספרד לשאול טל כל ימות החמה ומאחר שאין אנו מתפללין תפלת הטל עד מוסף א"כ השאלה נמשכת עד אותו התפלה שאז אנו פוסקים מלשאול טל ומטר ולכן אמר רבינו ששואלין עד תפלת מוסף כו' עכ"ל. ועל האי שינויא קשה דהטור תלה שאלה בהזכרה דכתב ושואלים עד תפלת מוסף של י"ט של פסח כל זמן שמזכירין גשמים וכבר כתב רבינו לעיל בסי' קי"ד שפוסקים מלומר הזכרת גשמים בתפלת מוסף ומשמע לרבינו שפוסקים גם אז מלשאול ולפי האי שינוייא לא ה"ל לפסוק עד תפלת מנחה. ועוד דהא אין לומר דבא ליתן טעם למה אז מתפללין טל קאמר דהא כתב ושואלים עד תפלת מוסף ומשמע דגם לפני זה שואלין:

אם עקר רגליו כו' חוזר לראש לא עקר רגליו כו' ונראה דאם הזכירו קודם שהתחיל ברכת רצה שאומר ותן טל ומטר ומתחיל רצה כדלעיל כנזכר קודם שהתחיל ברכת תקע בשופר בסי' קי"ד ב"י:

ואתם הרי ישראל ענפיכם כו' אלמא קיבוץ גליות בשעת ברכת השנים היא: