כדכתיב ואשיבה ידי עליך וההוא קרא אגולה מיירי:

הא קי"ל ברכה הסמוכה לחברתה אין בה מלכות מכאן מוכח דאפילו בחתימת הברכה צריכין להאי טעמא דמש"ה אין בהן מלכות משום דסמוכה נינהו לריש הברכות:

אך שאיני רשאי לשנות מה שהורגל בפי כל כלומר מדאמרינן בגמרא בעשרת ימי התשובה אם לא אמר המלך המשפט לא יצא א"כ ע"כ בכל השנה לא אמרינן מלך דא"כ מאי שני לן בין י' ימים לכל השנה דהא בכל השנה נמי אמרינן הכי ומכח זה היה לנו להוכיח שאין לאומרו בכל השנה אלא שאיני רשאי:

אמנם שמעתי שבפרובינצא אין אומרים המלך פי' תיבת של מלך אוהב כי בזה מיושב כמה תמיהות וק"ל:

חוץ מיו"ד ימי התשובה שאומר המלך הקדוש כו' לפי שעכשיו יושב על המשפט כו' מזה הטעם א"ש לומר המלך המשפט אבל לשנות ולומר המלך הקדוש צריכין ליתן טעם כיון דבברכה זו לא נזכר משפט מ"ש דאומרים בה המלך יותר משאר ברכות ונראה דה"ט דבחתימת שאר ברכות נזכר ומתואר בה השם ע"ש הפעולה כמו חונן הדעת הרוצה בתשובה חנון המרבה לסלוח ואינך כולהו משא"כ בחתימת ברכה זו דלא נזכר ומתואר בה השם משום פעולה כ"א ע"ש רוממתו וקדושתו וכיון דהיום רוממתו ומלכותו נהוג מש"ה מתארין אותו בשם המלכות:

ונשאתי ונתתי בדבר לפני א"א הרא"ש ז"ל וקיבל דברי אאידך תמיה קאי דמה הפרש יש בין מלך אוהב צדקה ומשפט להמלך המשפט קאמר שקיבל הרא"ש דבריו שיש לתמוה על כך שזה לא יישב במחזור ' ויטרי עכ"ל ב"י ועיין בדרישה:

שתים עשרה קללת המלשינים ז"ל סמ"ג בימי ר"ג הזקן רבו המלשינים בישראל עמד הוא ובית דינו והתקין ברכה אחת שמתפלל בה לאבד המלשינים נמצא מנין הברכות בכל התפלה י"ט מהרש"ל:

אין לומר כל אויבינו ר"ל ותמגר כל אויבינו:

כדכתיב מפני שיבה תקום מיירי בצדיקים דכתיב והדרת פני זקן והיינו חכם כדדרשינן בפ"ק דקידושין זקן זה שקנה חכמה ולפי זה נ"ל להגיה בדברי רבינו תיבת וגו' מפני שיבה תקום וגו' דהרי אסיפא דקרא קסמיך:

כי מנין ר"ת של י"ח כו' ז"ל מורי י"ח לאו דוקא אלא י"ט ברכות וקורא שמונה עשרה ע"פ מנהג הראשונים:

דכתיב אחר ישובו פי' אחר שישובו להקב"ה ובקשו להקב"ה ואת דוד מלכם ופחדו אל יי' וגו' כן הוא כתיב בהושע ג':