Prisha, Orach Chayim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שאם יש מי שאינו יודע להתפלל אבל מבין מה שש"ץ אומר דכיון לא שייך אלא במבין ב"י:
ולא משיחין פי' היוצאים בתפלת ש"ץ:
יאמר עמו נעריצך וקדושה כו' גם נוסח הברכה לדור ודור כו' מהרש"ל. והטעם משום דחייב לענות אמן אחר ברכת האל הקדוש כמ"ש ב"י לעיל סי' ק"ט. וכתב שם בשם מהרי"א שהמתפלל עם הש"ץ יענה עמו ג"כ מלה במלה לדור ודור ולא יקדים עצמו ואז אסור לענות אמן אחר ברכתו כמו שש"ץ א"צ לענות ויהיה יוצא בזה ע"ש:
היינו בספק התפלל אם לא ולטעמו אזיל הרא"ש שכתב שם בתשובה שאין להתפלל תפלת נדבה בלא חידוש וכדברי רב האי שכתב רבינו בסי' ק"ז:
אבל הכא שהתפלל כבר אסור להתפלל ודוקא שאומר כל ברכה בפתיחתו וחתימתו דאל"כ אין בו איסור אלא משום שלא יגביה קולו עם החזן ונראה כקלות ראש ב"י:
ואני מאמין בזה כו' וכתב תוס' בפרק כל כתבי א"ר חנינא אל מלך נאמן צריך להרהר בשעת עניית אמן והביאו ב"י לעיל סי' כ"ו:
כי אמן הוא לשון האמנת דברים בסוף מסכת נזיר ובס"פ אלו דברים גרסינן א"ל רב לחייא בריה וכן א"ל רב הונא לרבה בריה חטוף ובריך למימרא דמברך עדיף והתניא גדול העונה אמן יותר מן המברך וא"ל ר' נהוראי השמים כך היא תדע שהרי גוליירים מתגרים במלחמה וגבורים נוצחים (ופירש"י השמים נשבע שכך הוא ותדע שהרי גוליירים ר"ל חלשים מתגרים במלחמה תחילה ואח"כ גבורים באים ונוצחים אף כאן העונה אמן בא לאחר המברך ומנצח לומר שהעונה אמן ישובח מהמברך ע"כ) תנאי היא דתניא א' המברך וא' העונה אלא שממהרין למברך תחילה ע"כ (ופירש"י חטוף ובריך כוס של בהמ"ז ובריך אתה אותה. תנאי היא דאיכא למ"ד דעונה אמן משובח ואיכא מ"ד דהמברך משובח דא' מברך וא' העונה אמן נוטלין שכר אלא שממהרין ליתן שכר למברך תחילה לכך א"ל חטוף ובריך תחלה עכ"ל) וכתב בעל מנורת המאור נר שלישי כלל ג' פ' כ"א דף מ"ב ע"ב טעם דגדול העונה אמן דאמן עולה חשבונו צ"א כמנין יהו"ה אדנ"י. ד"א העונה אמן בכוונה על כל ברכה עושה כפול בכוונה לברכה בלבו ובהאמנה בפיו לאפוקי המברך אומרו לפעמים בלא כוונה בהיות הדבר שגור בפיו ולא בלבו עכ"ל) עוד נ"ל דמה"ט גדול העונה אמן משום דאיתא במדרש רבה באלה הדברים והביאו ג"כ במ"מ שם א"ר יהודה בר סימון אמן יש בה ג' דברים שבועה קבלה אמונה. שבועה דכתיב והשביע הכהן את האשה וכו' וכתיב ואמרה אמן אמן. קבלה מנין דכתיב ואמר כל העם אמן. אמונה מנין דכתיב ויען בניהו בן יהוידע את המלך ואמר אמן כן יעשה ה' עכ"ל א"כ כיון שבאמן נכלל כל הדברים הללו א"כ בענייתו אמן מקבל ברכה עליו באמונה ובשבועה משא"כ במברך וק"ל. ועי"ל כיון דקיי"ל דשומע כעונה וכדלעיל סי' ק"ד א"כ כשעונה אמן שכרו מרובה מהמברך דהמברך אסור לענות אמן אחר ברכותיו ודומה לזה כתב הרד"א בשם הר"ר אברהם בן שושן והביאו ב"י בסי' זה דמה"ט כל המתפלל בלחש ואח"כ שומע תפלה מהחזן ומכוין ועונה אמן אחר כל ברכה ה"ל כאילו התפלל ג"פ ע"ש:
ולא יענה אמן חטופה ע"ל סימן ס"ח מ"ש על ובלבד שלא יחטוף בחי"ת:
קטופה שאינו מחתך כו' ובערוך כי' קטופה שפוסק אמן לשנים ב"י:
שכתב חייבין הציבור כו' פי' ובתוך הציבור יש מי שהתפלל כבר וק"ל:
ולא שמע הברכה היא אמן יתומה אבודרהם כתב די"מ שהאומר אמן אחר זמן מרובה מסיום הברכה על דעת אותה ברכה מיקרי ג"כ אמן יתומה:
תניא אין עונין לא אמן חטופה כו' נראה דכל זה מדברי רב עמרם דאל"כ הל' כפול שכבר כתבו רבינו לעיל בסי' זה:
ובלבד שלא יאריך בה יותר מדאי כתב ב"י בשם א"ח אם יש קצת מהעונים שמאריכין יותר מדאי א"צ המברך להמתין להם דשלא כהוגן הם עושין וקשה הלא רבינו כתב ג"כ זה ונראה דהב"י מביא מהא"ח מה שלא היה משמע מדברי רבינו דה"א דוקא בברכת המזון א"צ להמתין אבל גבי תפלה הואיל והעונה חייב לשמוע להמברך חייב להמתין כדי שיוכל לכוין לשמוע דומיא דברכת כהנים שכתבו התוס' בפ' ואלו נאמרים והביאו הב"י לקמן בסימן קכ"ח ריש דף פ"ב שהכהנים צריכין להמתין עד שיכלה מפי כל העם אע"פ שהעונים מאריכין יותר מדאי לכך אשמועינן דבא"ח לא משמע ליה לחלק כן ואפשר דס"ל דלא דמי לברכת כהנים דהתם חייב לשמוע לברכת כהנים וזולת זה אינו בכלל הברכה אבל בתפלה יכול להתפלל בעצמו כמו בברכת הבוצע וכמ"ש התוספות שם לחלק בזה בין ברכת הבוצע לברכת כהנים:
פי' בכל כוונתו לאפוקי שלא נפרש שיצעק קול גדול:
ש"ץ אינו פוטר אלא האנוסים שאינן יכולין לבוא לב"ה יש לדקדק למה נקט שאינן יכולין לבא כו' ולא נקט שאינן יודעין להתפלל ועיין בתשובה הארכתי: