Prisha, Orach Chayim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
וכשיגיע ש"ץ למודים שוחין עמו הציבור דגרסינן בירושלמי כו' א"ל למה לא הביא ראיה מתלמודא דידן דאיתמר בפרק מי שמתו הנכנס לב"ה ומצא ציבור מתפללין אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע ש"ץ למודים יתפלל ואם לאו אל יתפלל וכתבו רבינו לעיל סימן ק"ט ובסמוך סי' זה דאפשר לומר כשיגיע ש"ץ למודים צריך לומר עמו מודים אבל ליכא למשמע מיניה דשוחין עמו לכן מביא הירושלמי:
ואינו משמע כן בירושלמי דאיתא כו' עיין בדרישה וטעמא שלא ישוח יותר מדאי כתב ב"י שהוא משום דמיחזי כיוהרא שהוא שוחה יותר משאר העם ולפי טעם זה משמע דה"ה באבות ששוחין בהן תחילה וסוף נמי אין לשחות יותר מדאי וכן משמע מתוס' פ"ק דברכות גבי כרע כחיזרא וכ"כ סמ"ג וסמ"ק והג"מ פ"ה וכן עיקר ב"י:
מוקמינן לה בהודאה שבהלל כו' ז"ל ר"י ס"פ אין עומדין הודאה שבהלל היינו הודו לה' כו' הודאה שבברכת המזון נודה לך וכתב ב"י דה"ה בכל מקום שנזכר הודאה ע"ש שפרט קצת מהם. ועיין בב"י שאיתא בירושלמי שיש שהאריכו במודים דרבנן והיו שוחים ואומרים עד דסיימו עם הש"ץ ברכה והודאה והיינו דוקא לפי' הראב"ד לדברי הירושלמי אבל לאידך פירושים לדינא א"צ לשוח אלא בהתחלת תיבות מודים דרבנן והמחמירים היו שוחין מראש ועד סוף במודים דרבנן אבל לא החמירו לסיים עם הש"ץ ע"ש:
על שאנו מודים לך פירש"י על שנתת בלבנו להיות דבוקים בך ומודים לך וכתב ב"י שהוא דבוק עם כן תחיינו ותחננו וה"ק לפי שאנו מודים לך ונשמעים לעבודתך תחיינו ותתננו כו' ע"ש שהביא עוד פירושים אחרים ומה שכתב שם באחרונה בשם התוספות שבערוך פי' דקא מודו ציבורא על ש"ץ אינון סמכון כו' עד כלומר עכשיו אנו מודים לך נ"ל דר"ל עכשיו אנו מודים היינו התחלת נוסח דמודים דרבנן שאנו אומרים מודים לך שאתה כו' ומה שמסיים בסוף ואומרים על שאנו מודים לך ר"ל על זאת ההודאה שאמרנו נוסף על ההודאות שאנו עונין אמן על מודים שאומר הש"ץ ולפי' קמייתא שכתב ב"י דקאי ארישא דמילתא ר"ל אנו מודים לך על שאנו מודים לך על שנתת בלבנו להיות כך ועל שהחייתנו כו' ודו"ק:
ובירושלמי חותם בה בא"י אל ההודאות בס"פ כיצד מברכין גבי ברכת בורא נפשות ג"כ בתלמודא דידן לא הזכירו בה חתימה ובירושלמי חתים בה וכתבו שם תלמידי ר' יונה שזה מטבע קצר הוא וכיון שלא כתוב בתלמוד שלנו לא נחתום בשם מספק אלא יחתום ברוך חי העולמים עכ"ל. ויש ללמוד דה"ה למודים דרבנן שאין חותמין בו בשם אלא יחתום ברוך אל ההודאות וכן ראוי לעשות ב"י. ונקרא מודים דרבנן לפי שהוא תיקון הרבה חכמים. ב"י:
וכתב בעל המנהיג ברכת כהנים אסור ליחיד לאומרה גם בציבור כו' למדנו מזה כו' ומ"מ כל הגלות כו' המשך לשונו כך פירושו מדפליגי בציבור אם יאמר אותה אם לאו ש"מ דביחיד לכ"ע אסור לאומרה ואח"כ אמר שאע"פ שבציבור פליגי מ"מ אנו קי"ל כאנשי מזרח וכתב הרי אסור להזכיר השם ע"ז אמר וקורא אותה כקורא בתורה:
וכבר אמרנו המשולשת פי' שאמרנו יברכך יאר ישא כשם שאין אנו אומרים כה תברכו כו' רישא דקרא נקט ובכלל זה נמי אמור להם דכתיב ביה בסיפא דקרא ששינה לעשה וכמ"ש בריש סי' שאחר זה:
אבל רב עמרם כתב כו' ברכנו כו' עד וישם לך שלום ושמו את שמי על בני ישראל ומסיים עושה השלום כך גירסת ספרי וספרי דפוס מהר"ף ולפ"ז הפלוגתא מבוארת ולכן כתב רבינו אבל רב עמרם כו' ובנוסחאות שלפני ב"י לא כתיב בהו דברי ר"ע אלא עד שלום וכתב ב"י שכתב רבינו דברי רב עמרם בלשון אבל לפי שהמנהיג תלה אמירת ברכת כהנים לש"ץ במנהג אבל ר"ע לא תלאו במנהג אלא סתם וכתב אם אין שם כהנים אומר אלהינו ואלהי אבותינו עכ"ל ומהתימא על הב"י שהביא לפני זה ל' הרד"א שכתב שבסדר רב עמרם ורב סעדיה כתוב ושמו את שמי כו' ואיך כתב כאן שמדברי ר"ע נראה שא"א ושמו את שמי: