כההיא דר"ע מדרש תנחומא פ' יתרו ובמדרש רבות פ' תצוה ונראה דהיינו לדידהו שהעולה היה קורא בקול רם אבל לדידן שהעולה אינו קורא בקול רם אע"פ שלא סידר אותה לית לן בה והחזן שקורא בקול רם הוא שצריך לסדר אותה:

אז ראה ויספרה. איוב כ"א:

עד שיאמר לו קרא כו' זה לשון הגמרא שאין אדם מבזבז לו וכתב הר"ן שאין ראוי לאדם שיטול חלק לעצמו ומנהג דידן שאפי' החזן ולא שום אדם עולה עד שיאמר לו מי שקנה סגן עלה ועיין רמ"א בש"ע:

וכל הקורין מברכין לפניה כו' כן התקינו משום גזירת הנכנסים שיאמרו לא ברכו לפניה ומשום היוצאים שיאמרו לא ברכו לאחריה אבל מעיקרא היה הדין שהראשון מברך לפניה וסגי בהכי כדאיתא ריש פרק הקורא את המגילה עומד:

פותח ורואה כו' מכאן דקדק המרדכי דס"ת לא תהיה פתוחה בין גברא לגברא וכן משמע מדברי רבינו סי' קמ"ו ע"ש:

דברי ר"מ טעמא דר"מ כדי שלא יאמרו ברכות כתובות בתורה ור"י סבר שהכל יודעים שאין ברכות כתובות בתורה ואעפ"כ כתב הטור שלאחר שקרא גולל ואח"כ מברך משום דס"ל דע"כ לא פליג ר"י אלא בתחילה דלר"מ צריך לגלול ולברך ואח"כ לפתוח ולקרות וטריחא מילתא הוא הילכך לא צריך לר"י אבל בסוף שאין טורח יותר גולל ואח"כ מברך. ב"י. ומורי חילק ג"כ דלאחר הקריאה כבר נגמרה המצוה ודומה כמו בין גברא לגברא משא"כ בראשונה שרואה ואח"כ מברך שהברכה היא לצורך הקריאה וכן פי' הגאון מוהר"ר ליב בר בצלאל:

ובטובו חיינו ע"ל סי' קצ"ה מ"ש שם:

דמשום כבוד תורה נתקנה כו' וז"ל התוס' תדע דבמקום שאין לוי כהן קורא במקום לוי ומברך ואע"פ שכבר בירך בקריאה ראשונה עכ"ל ב"י:

בזה נסתפקתי עיין בדרישה:

אם יש לו לברך אשר בחר בנו אבל בברכה אחרונה דס"ת לא נסתפק וק"ל:

הואיל ותקנו ברכה זו על קריאתה כמו שתקנו נמי ברכה שלאחריה וברכה שעל הפטורה:

דלא גרע ממי שנפטר באהבה רבה ז"ל מורי אבל מ"מ אינו דומה ממש דהתם הלומד אחריו מיד אינו מברך כלל וכאן דוקא אשר בחר בנו כו' אינו חוזר ומברך אבל ברכת אשר קדשנו לעסוק בדברי תורה והערב כו' מברך נ"ל עכ"ל וכ"כ בש"ע סעיף ט':

ומטבע של ברכה כו' עיין בדרישה:

כך היה מנהגם של אנשי ירושלים כו' וכן הוא בירושלמי הביאו ב"י וכן הוא בב"ר לא ימוש סה"ת הזה מפיך מלמד שהיה סה"ת בידו של יהושע שאין לומר הזה אלא מי שתופס החפץ בידו וכשסיים א"ל חזק ואמץ מכאן יצא המנהג לומר למסיים לקרות בתורה בכל פעם חזק עכ"ל:

שצריך ליטול הספר בידו ז"ל מ"ו ומדברי רש"י אין ראייה כלל שהוא פי' התם שצריך לגלול הס"ת ולפתחו ודו"ק: