Prisha, Orach Chayim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
וצריך לקרות מעומד ודוקא חזן אבל שאר העם לא כו':
הקורא המגילה יושב כו' לשון המשנה כמו שהביא ב"י הקורא את המגילה עומד ויושב כלומר אם רצה עומד ואם רצה יושב ורבינו מקצר במה שאין נפקותא בו:
יצא ותנא עלה משא"כ כצ"ל משום דתרי קלי לא משתמעי כו' עיין בדרישה:
משא"כ בתורה ופירש"י שאין קורין בתורה בציבור מיושב והטעם דכתיב ואתה פה עמוד עמדי ובמרדכי כתב דבעל בשר מותר למסמך. ב"י:
ומטעם זה צריך נמי ליזהר שלא לסומוך כ"כ הרא"ש בר"פ הקורא את המגילה עומד וכתב שכן איתא בירושלמי ר' שמואל בר יצחק על לבי כנישתא חזא לחד בר נש תרגם וסמיך לעמודא א"ל אסור לך כמו שנתנה באימה כך אנו צריכין לנהוג בה באימה עכ"ל:
והויא ברכה לבטלה כו' והטעם מפני שצריך שידע לקרות מתוך הכתב מה שמקרין אותו שאסור לקרות בתורה אפילו אות אחת שלא מן הכתב וכמו שכתב רבינו ירוחם בשם תשובת הרשב"א וכ"כ בשבולי לקט:
ומיהו אם הוא יודע לקרות כשמקרין נראה דדוקא לקרות מתוך הספר קאמר וכן דקדק לשון תשובת הרא"ש דכתב לחבר האותיות לאפוקי סומא דאף שיודע לאמר מלה במלה אחר החזן המקרא אותו מ"מ אינו קורא מתוך הספר וכ"פ ב"י אבל מהרי"ל פסק דבזמן הזה שהש"ץ מקרא גם הסומא עולה ומברך והביאו מ"ו בהגהותיו ס"ס כ"ג וכן שמעתי נוהגין בקהילות גדולות וגם רמ"י כתב בסי' זה לקיים המנהג דסומא עולה לתורה:
צריך שיהא אחד עומד אצלו כו' גם יאמר לו שיקרא כמו שכתב רבינו בסי' קל"ט וכ"כ ב"י פי' דברי רבינו בסי' קל"ט ע"ש:
וגרסיגן נמי בירושלמי כו' וחזא חזנא דקרא כו' זה לשון ירושלמי ר' חגי אמר ר' שמואל בר יצחק עאל לבי כנישתא חמא חזנא קאים מתרגם ולא מיקם בר נש תחותוי א"ל אסור לך כשם שנתנה ע"י סירסור כך אנו צריכין לנהוג בה על ידי סרסור עכ"ל פרק הקורא את המגילה עומד דף ע"ד ולכאורה נראה דר"ל דדוקא אם החזן רצה לקרות ולתרגם אסור אבל לענין הקריאה היה נראה שיכול החזן לקרות בלא אחר עומד עליו וכן הכלבו הביא זה הירושלמי על המתרגם בסי' ך' דלא יתרגם החזן עצמו כדאמרינן בירושלמי ר' שמואל בר יצחק על לבי כנישתא חזא חזנא דקאי ומתרגם ולא קאי בר נש תחותוי א"ל אסור לך כשם כו' עכ"ל והביאו ב"י בסי' קמ"ה ע"ש. וכן כתוב בשבולי הלקט וא"כ לא הביא רבינו ראייה מירוש' כלום שצריך שיהא אחר עומד אצלו ואפשר שנוסחא אחריתא היתה לרבינו בדברי ירושלמי וגריס וחמא חזנא דקרא א"נ דסבירא ליה לרבינו כיון שמסיים הירושלמי הטעם כשם שנתנה על ידי סרסור כך אנו צריכין לנהוג בה א"כ מה לי לקרות מה לי למתרגם וע"כ הא דנקט מתרגם לאו דוקא הוא:
ע"י סרסור כו' דכתיב אנכי עומד בין יי' וביניכם:
עד שיכלה אמן מפי הציבור בסוטה פ' אלו נאמרים א"ר זירא א"ר חסדא אין הציבור רשאין לענות אמן עד שתכלה ברכה מפי הקורא ואין הקורא רשאי לקרות בתורה עד שיכלה אמן מפי הציבור והרמב"ם ורבינו לא כתבו אלא הא דאין הקורא רשאי לקרות עד שיכלה אמן מכי הציבור משום דאידך דאין הציבור רשאי לענות אמן עד שתכלה ברכה מפי הקורא אינה מיוחדת לקריאת התורה שדין כל הברכות כך הוא שאין עונין אמן עד שתכלה הברכה מפי המברך. ב"י: