כשהוא פתוח כו' אע"ג דנשארו עשרה עיין בדרישה:

ואפי' בין פסוק לפסוק פי' אע"ג דהיו נוהגין לתרגם כ"כ הר"י:

אבל בין גברא לגברא ש"ד הואיל וס"ת אינה פתוחה:

פירש"י שהיה גורס בלחש כב"י ותלמידי הר"ר יונה כתבו דשאני רב ששת דהוי סגי נהור ולא היה מחוייב בקריאת התורה דדברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בעל פה ולמ"ו נראה שאם קודם שנפתח הס"ת חוזר פניו ומראה עצמו שאינו רוצה לשמוע ס"ת ומתחיל לקרות מותר ואפילו לכל אדם כיון שכבר התחיל במצוה עכ"ל ב"י:

אבל בלחש שרי עיין לקמן סי' רפ"ה לקרות שמו"ת בשעת קריאת ש"ץ בשבת מותר וכ"כ ב"י אלא שכתב שהמדקדק נכון להחמיר ועיין בדרישה סי' רפ"ה ושם הארכתו:

ויושבין לאלתר כו' האי לאלתר לאו דוקא דהא צריך לעמוד עד שיניחו הס"ת על הבימה המיוחדת לקריאת התורה עליה אלא ר"ל לאלתר שא"צ להמתין עד אחר הקריאה אלא דלפ"ז קשה דמ"ש בין שמחזירין אותו למקומו יהיה נמי פירושו לאחר שהחזירו למקומו וא"כ פשיטא דא"צ לעמוד יותר ומיהו יש לומר דהעמידה אתא לאשמועינן דצריך לעמוד בשעה שמגביה אותה להחזיר דהא בלאה"נ צ"ל כן דאל"כ למה כתב עומדין מפניו לאלתר:

ולא ראינו פי' וגם לא ראינו כו':