Prisha, Orach Chayim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מים אמצעיים רשות וכו' אבל בין תבשיל לגבינה חובה ואפ"ה אין מברכין עליו ועיין בדרישה:
אפילו היה הראשון של בשר כו' ז"ל ב"י זו דעת ר"ת אבל התוספות והרא"ש כתבו דדוקא בין תבשיל לתבשיל ששניהם של בשר או של גבינה הוא רשות אבל תבשיל של גבינה לתבשיל של בשר שאחריו חובה ליטול ידיו אבל אם אכל תבשיל של בשר תחלה ואח"כ תבשיל של גבינה אסור עד סעודה אחרת ופירוש סעודה אחרת כתבו התוס' אהא דקאמרי בגמרא בהא סעודתא לא אכילנא בסעודה אחריתא אכילנא לא בסעודה שרגילין לעשות א' בשחרית וא' בערבית אלא אפילו לאלתר אם סילק השלחן ובירך מותר מ"ו בהגהותיו ומ"ש רבינו אבל אם אכל אחר תבשיל של בשר גבינה בעין חובה הוא ליטול ה"ה שאם בא לאכול בשר אחר התבשיל של גבינה צריך ג"כ ליטול את ידיו והכי כתב רבינו בטור י"ד סימן פ"ט להדיא ושם האריך יותר בדינים אלו ששם הוא מקומם וכאן הביאו דרך אגב משום דיני הנטילה:
דחמירא סכנתא מאיסורא כגון בספק ניקב בני מעיים בפי הזאב דתלינן להכשר משא"כ בנמצא פרי נקוב וכן מים לענין גלוי כמבואר בי"ד סי' קי"ו ועיין בדרישה:
כתב ה"ג מותר לאכול בשר אחר גבינה בלא הדחה ובלא נטילה והא דאמר רב נחמן אבל בין תבשיל לגבינה חובה י"ל דהיינו דוקא בשמקדים הבשר ואפילו הוא בתבשיל אפ"ה חמור הוא מגבינה הקודם לבשר ששניהם בעין. אמנם האמת שמ"ש ה"ג בלא קינוח ונטילה ר"ל ששניהם יחד אינו צריך אבל נטילה צריך ועיין בדרישה מקור הדין שממנו דברי ה"ג א"נ ה"ג איירי ביום שא"צ נטילה ועיין בדרישה:
וכתב א"א הרא"ש ז"ל ולא נהגו כן אע"פ שהוא מצד הדין כאשר מבואר בדרישה ולא מחמת המנהג אפ"ה כתב ולא נהגו על חומרות המנהג העולם אפי' בעוף כמו שמסיים אפי' הוא בשר עוף:
ואם הוא יום ורואה וכו' כ' ר' ירוחם דה"ה בלילה אם יש לו נר יפה א"צ נטילה:
חוץ מקמחא דשערי ל"ג דשערי רק גרסי' חוץ מקמחא מדקאמר ואפי' בכל מיני קמח אין מקנחין ועיין בדרישה:
או ביין י"ס שגורסין או ביין ב' פעמים וזהו טעות כמ"ש בדרישה ושוב מצאתי שמ"ו בהגהותיו כ"כ ז"ל כך הוגה בספרים מדויקים ב' פעמים אבל לא ידעתי מנין לו וגם בי"ד ליתא ומ"מ יש ליתן טעם למ"ש ב' פעמים שהוא דומה להדחת בשר אחר מליחה ולנטילה שצריך ב' פעמים מים שניים להדיח מה שנשאר מהראשונים הבלועים איסור או טומאה וה"ה ה"נ וק"ל. ומ"ש ואחר הקינוח ידיח פיו במים אע"פ שכתב רבינו כאן ובי"ד שיקנח פיו ואח"כ ידיחנו לאו דוקא דה"ה אי עביד איפכא ש"ד כ"כ ב"י:
או ב' אחין ומקפידין זה על זה אסורים אע"ג דרבינו כתב או ב' אחים כו' דמשמע דבלאו אחים דוקא מקפידים קאמרי מ"מ כתב הב"י ומשמע לי דאחים לאו דוקא אלא ה"ה לאכסנאים המכירין זה את זה דאסורים ג"כ אפילו במקפידים וכן נראה שהוא דעת רבינו בטור י"ד וכו':
כגון להפסיק בקנקן או בלחם כתב בהגהות אשר"י כגון שאינם אוכלים מזה הלחם כגון שהיה להם לחם אחר וכתב הב"י ונראה דה"ה לקנקן שמפסיקין בו שצריך שלא ישתו ממנו ומיהו יש לחלק ולומר דוקא בלחם שכן דרך להניחו על השלחן ליכא היכרא אם אכלי מיניה אבל קנקן אם אין דרך להניחו על השלחן והניחו עכשיו להפסיק ואע"פ ששותין ממנו מנכרא מילתא וכו':