ראשונה ברכת הזן כו' בפרק שלשה שאכלנו ומסיים בה שניה ברכת הארץ שלישית ברכת בונה ירושלים רביעית ברכת הטוב והמטיב ב"י:

ומשה רבינו תקנה לישראל כו' פי' נוסח הברכות דבסמוך עיין מ"ש בסימן תפ"ח:

ולא היה אומר עמנו כלומר שיש נוהגין לומר הזן את העולם כולו בחסד וברחמים נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו עמנו:

בריך רחמנא מלכא דעלמא כו' כצ"ל ועיין מ"ש לעיל בסי' קפ"ז:

יצא ידי ברכת הזן והרשב"א כתב שצריך לחתום ולומר כן בריך רחמנא מרא דהאי פיתא וחותם בברוך כיון שאמרו במקום ברכת הזן שפותח וחותם בברוך והרי שנינו במקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר כו':

ועוד קרא כתיב נודה לך כו' עיין מ"ש לקמן סימן תקצ"ב ליישב מה שכתב ג"כ שמהר"ם היה אומר זכרנו לחיים בשב"א ולשון המקרא הוא בפת"ח ושם לא מתמה עליו רבינו:

תניא ר"א אומר כל מי שלא אמר ארץ חמדה טובה כו' וכתוב בשבולי הלקט פי' הר"ר בנימין לפי שראה יהושע את מרע"ה שחמד ליכנס לארץ והתפלל עליו וגם אבות העולם חמדו ליכנס שם וליקבר שם כיון שזכה הוא ליכנס לשם תיקן בברכת הארץ ארץ חמדה

צריך שיזכיר ברית פי' שכשנימול אברהם כרת ה' אתו ברית לתת לו הארץ:

צריך שיזכיר תורה שנאמר ויתן להם ארצות גוים כו' בעבור ישמרו חקיו ותורותיו ינצורו וכתב הכלבו בשם הראב"ד דנשים ועבדים לא אמרי להו דנשים לאו בני ברית נינהו ועבדים לאו בני תורה נינהו ונ"ל דר"ל דנשים לא אמרי על בריתך שחתמת בבשרינו אבל ועל תורתך שלמדתנו אמרי דהא נשים מברכות ברכות התורה כמ"ש האגור בסי' ב' בשם מהר"י מולי"ן מטעם כיון שאינם אסורים ללמוד אלא תורה שבעל פה אבל לא תורה שבכתב וכ"ש לדברי הסמ"ג שכתב שהנשים חייבות ללמוד הדינים השייכין להן ופי' וה מוכרח מיניה וביה דהא כתב ועבדים לאו בני תורה נינהו והתם ע"כ פירושו אבל בני ברית איתנהו א"כ ה"ה גבי נשים נמי צ"ל כן ואע"פ שהתוספות כתבו דנשים ליתנהו לא בברית ולא בתורה והביאו ב"י לעיל בריש סי' קפ"ו היינו לומר דהמטבע ברכה בודאי לא תיקן יהושע על הנשים דהא ליתנהו בברית ותורה אבל לא בעי למימר שאינן יכולין לברך נוסח זה:

שיקדים ברית לתורה כו' לשון גמרא משום דתורה נתנה בג' בריתות ומילה בי"ג בריתות:

ברית ותורה וחיים:

ואין צ"ל קודם החתימה כו' וכמו שאין לפחות כך אין להוסיף צ"ל דה"ק דהא צריך לאומרו כדי שתהא מעין הפתיחה סמוך לחתימה לכך כתב כאן א"צ דכבר אמר ועל הכל אנו מודים לך וכיון דא"צ ממילא א"צ להוסיף:

ברוך אתה ה' על הארץ ועל המזון ולית ביה משום חותמים בשתים דמשמע ארץ דעבדא מזון:

והחותם ברוך מנחיל כו' הרי זה מגונה משום דמנחיל ארצות שייך גם לשאר עמים שהנחילם ארצות ואנו צריכין שנברך על הנחלת א"י ביחוד ב"י:

ונ"ל דכיון דברכת המזון דאורייתא לעיכובא קאמר כו' ויש לדחות דנהי דבהמ"ז דאורייתא המטבע שלו הוא מדרבנן אבל מ"מ הלכה דחוזרין ב"י:

ובכל עת ובכל שעה ואם שכח ולא אמרו א"צ לחזור כתב הכלבו דהיינו כשסיים אבל אם לא סיים כשיגיע להרחמן יאמר הרחמן יעשה נסים ונפלאות כמו שעשית לאבותינו בימים ההם ובזמן הזה בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול כו' וכן יעשה בפורים עכ"ל: