Prisha, Orach Chayim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הרואה וכו' עיין מה שהעתיק אחד מספר האשכול וכתבו בהגהותיו שאסור בתעתועיהם ובשמחתם. ומה שיאמר אז בעת שמחתן דברי בקשה לפני המקום ב"ה ע"ש:
ואיני יודע למה פוסק כדברי יחיד דרשב"א הוא דאמר הכי וכו' כתב הב"י שלשון רבינו אינו מכוון דמשמע דמה שאומר בשניהם כשם שעקרת וכו' הוה דברי יחיד ולכאורה משמע דאינו כן דלדברי הכל צריך לומר כשם שעקרת וכו ולא הוי דברי יחיד אלא מה שאומר בשתיהם והשב לב עובדיהם לעבדך וכך היה ראוי להיות לשון רבינו הרואה מקום שנעקרה ממנו ע"ג וכו' ואם בח"ל אומר ברוך שעקר ע"ג ממקום הזה ואומר בשתיהם כשם שעקרת אותה ממקום הזה כן תעקור מכל המקומות וכתב הרמב"ם שאומר בשתיהם והשב לב עובדיהם לעבדך ואיני יודע למה פוסק כדברי יחיד ואפשר שרבינו מפרש דכשם שעקרת נמי אינו אומר אלא בארץ שרובם ישראל אבל בח"ל שרובם היו עו"ג לית לן בה אם תיעקר אם לאו. והא דקאמר ובח"ל א"צ לומר והשב לב עובדיהם לעבדך לאו דוקא דה"ה שא"צ לומר כשם שעקרת אלא שהוא דוחק. וגם ק"ק דא"כ ברוך שעקר ע"ג מהמקום הזה נמי לא ליברך עכ"ל. ומ"ש רבינו ואיני יודע למה פוסק כדברי יחיד כתב הב"י די"ל דמשום דמסתבר טעמיה פסק כוותיה. ועוד דת"ק נמי לא אסר שיאמר כן אלא שאינו צריך ואם רצה לומר יאמר ואין בכך כלום ורשב"א מצריך שיאמר כן ואם לא יאמר עביד דלא כרשב"א הילכך למימר עדיף דלא פליג אשום תנא:
הרואה ששים ריבוא מישראל ביחד כו' אומר בא"י אמ"ה חכם הרזים. פירש"י חכם הרזים היודע מה בלב כל אלו ששים ריבוא אין דעתן דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומין זה לזה:
הרואה חכמי ישראל אומר וכו' שחלק מחכמתו ליראיו. והר"ד אבודרהם כתב שהטעם מפני שהחלק הוא כמו הצינור הנמשך מן הנהר שאפשר להרחיבו ולהגדילו ואפשר לקצרו ולחסרו משא"כ במתנה כי פסוקה ותלושה ובישראל כתיב כי חלק ה' עמו ולפי זכותם מתרבה ומתמעט עכ"ל. ודע שהרמב"ם בפ"י מה' ברכות לא כ' גבי מלכי ישראל וחכמי ישראל שיאמר אשר חלק רק אשר נתן. ומהתימא על הגאון המחבר הב"י וכ"מ שלא כתב ע"ז כלום והיה נראה לומר שגרס כן בגמרא רק שקשה שא"כ היה לכ"מ להביא גירסא זו אבל בגמרא וברי"ף ובכל הפוסקים כתוב אשר חלק וכמ"ש רבינו:
חכמי עו"ג כתב הסמ"ק דוקא החכמים מחכמת העולם מברך ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם ונראה שכ"כ לאפוקי היכא דאינם חכמים אלא בד"ת שאין מברכין עליהן עכ"ל:
ומצוה להשתדל לקראת מלכים. כתב הב"י ואע"ג דבפרק מי שמתו אמרינן דכהנים מדלגין ע"ג ארונות כדי לילך לקראת מלכים. מפני שרוב ארונות יש בהן פותח טפח והילכך לית בהו אלא איסורא דרבנן ובמקום מצוה לא גזרו. לא כתבו רבינו כאן מפני שכבר כתב בי"ד סימן שע"ב שזהו דוקא בימיהם שהיו קוברים בענין שיש ביציאת הקבר פותח טפח אבל האידנא שכולו סתום אפילו יש בו אויר טפח כל כנגדו טמא מן התורה עכ"ל. וכ"כ התוס':
בתי ישראל בישובן פי' ב"י שרואה ישראל יושבים בשלום בלי שטן ובלי פגע רע. ואפשר שאע"פ שישראל מיושבים בתוקף ובגבורה בקצת מקומות אין מברכין עליהן אלא א"כ היו בארץ ישראל ובזמן הבית. ונראה שזו היתה כוונת רש"י ג"כ במה שכתב כגון בישוב בית שני ועיין מ"ש בהגהותיו הפי' לדברי הרי"ף כו' והאריך שם:
והמית אתכם בדין כתב ר' יונה אע"ג דקי"ל יש מיתה בלא חטא אפ"ה דינו דין אמת כי הוא יודע כל דרכי איש וכל דרכיו משפט. והמית אתכם בדין ויודע מספר כולכם ועתיד כו' ב"י תמה על רבינו למה השמיטוהו: