Prisha, Orach Chayim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הרואה חבירו לאחר י"ב חדש מברך ברוך אתה מחיה המתים זהו מפני שנשכח מלב כמו המת שנשכח מהלב לאחר י"ב חודש. וכמו שנאמר נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אובד. מה כלי אדם מתייאש ממנו כשלא מצאו תוך י"ב חודש אף המת משתכח מלב לאחר י"ב חודש ר' יונה דף מ"ב. כתב הרשב"א בתשובה שאפילו אם גם אחרים נהנים בראייתו אפ"ה אינו מברך רק שהחיינו ולא הטוב והמטיב. וכתב עוד שאין חילוק בין זכרים לנקבות לענין ברכת שהחיינו:
הרואה פרי חדש כתב הכלבו דוקא כשרואה אותו בתשלום בריאתו וכ"כ הרשב"א בתשובה:
ונוהגים עתה שלא לברך עד שעת אכילה כתב הרא"ש כמו שהחיינו דעשיית לולב וסוכה שקובעים בשעת קידוש היום:
והמברך בשעת ראייה לא הפסיד כתב הסמ"ק הרואה פרי חדש ונהנה בראייתו מברך שהחיינו וכ"פ רמ"א לברך בשעת ראיה. ואם לא בירך בראיה ראשונה מברך בראיה שנייה כן כתב הר"ר מנוח וכ"פ רמ"א:
ואם אינו מתחדש משנה לשנה כו' האי משנה לשנה לאו דוקא וה"ה אם מתחדש ב' פעמים בשנה. כיון דמזמן לזמן קאתי מברכין עליו. ולא בא אלא למעט ירק חדש שאין מברכין עליו שהחיינו הואיל ויכול לעמוד כל השנה בקרקע כ"כ ב"י והרמ"א וכ"כ מהרי"ו בחידושיו דף צ"ג ע"א ז"ל הא דאין מברכין שהחיינו על ירק חדש נראה משום דעומד על הקרקע כל השנה ואינו ניכר בין חדש הגדל בשנה זו למה שגדל אשתקד עכ"ל. וגם ממורי רש"ל שמעתי שאין מברכין שהחיינו על ירק ושמעתי שמה"ט אין לברך ג"כ שהחיינו על צנון ומיני ליפתן וכיוצא בהן שעומדין ג"כ בקרקע כל השנה. ואין אני רואה את דבריהם מדלא הזכירו אלא ירק ונראה דה"ט משום דדוקא ירק דרכו לחזור ולגדל בתחלת ימי הקיץ. ואז בזמן שהירק הישן משנה דאשתקד עדיין עומד על הקרקע כבר נתגדל ירק חדש ועומד בצידו ואין ניכר בין חדש לישן משא"כ במיני ליפתן שאף שהן עומדין כל ימי החורף בקרקע מכל מקום אחר ימי הפסח לוקחין אותן מהקרקע והחדשים אינם צומחין עד אחר ימי חג השבועות או קרוב לו נמצא דאין מגיעים אלו לאלו בעודם בקרקע. ואף שאחר שנתלשו מיני ליפתן מגיעים הישנים עד זמן החדשים וכן הוא בפירות קצת אילנות מ"מ אין חשש כ"א בעודן עומדין על הקרקע שאז הוא עיקר חידושו ואף שירק ג"כ לא מצינו זה כ"א ירק הנקרא שוורץ קרויט בל"א מ"מ לא חילקו בין ירק לירק. א"נ דגם בשאר ירקות אם היו מטמינין אותן ומכסים אותן מתקיימים כל ימי החורף:
הדרקונס רש"י פי' איש עקום:
וכתב הראב"ד דוקא כו' עיין באבודרהם ותמצא מבואר שהראב"ד כתב זה גם אברכה דמשנה הבריות ז"ל ב"י דברים של טעם הם אלא שקשה מפיל וקוף שבסמוך שביחד נשנו בגמרא דלא שייך בהן שמצטער עליהם ואפ"ה מברך. ויש לחלק דפיל וקוף הם משתנים בבריאותם ומשונים משאר הבריות מש"ה מברך עליהן משא"כ באלו שהם כשאר הבריות רק שעל המכה שלהן מברך וכשאין מצטער עליהן אין כאן התפעלות:
ראה בריות טובות וכו' בפרק במה טומנין תניא רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בשביל קונו ואין בו משום לא ילבש גבר פירש"י בשביל קונו לכבוד קונו דכתיב כי בצלם אלהים עשה וגו' ועוד דהרואה בריות נאות אומר ברוך שככה לו בעולמו שנאמר כל פעל ה' למענהו ופירש"י הכל ברא לכבודו רא"ף: