שכח ולא התפלל וכו' אין לו שכר תפלה פי' שכר תפלה ממש אין לו אבל יש לו שכר תפלה דרחמי כדאיתא לעיל בסימן ק"ח:

שאלה לא"א ז"ל מי שהתפלל מנחה וכו' אין הלשון מכוון שכשהתפלל מנחה גדולה כבר והיה דעתו על חובה ודאי שהשניה יתפלל אדעתא דנדבה וכן אם התפלל הראשונה אדעתא דנדבה ודאי שיתפלל השתא אדעתא דחובה. אלא כך סדר לשון השאלה בכלל ד' סימן ט' אנשים מהקהל התנדבו להתפלל בכל יום מנחה גדולה עד החג ונסתפקנו בענין מנחה קטנה אם היא חובה כנגד מנחה גדולה או איזה מהם רשות וכו'. כתב הר"ר דוד אבודרהם בשם הר"ר יונה שמצוה לומר קודם אשרי פרשת את קרבני לחמי לאשי. וכן נהגו. כתוב בכתבי מהר"ר ישראל סימן נ"ט שאם עבר זמן המנחה ורוצה להתפלל ערבית שאינו אומר אשרי דהואיל וכבר עבר זמן המנחה א"כ היום כלה והולך לו ולא מצינו תשלומין לאשרי. כתב הב"י על זה והריב"ש כתב בתשובה שנכון לומר אשרי אחר תפלת ערבית קודם מנחה שהיא תשלומין לתפלת המנחה כדי שיהא בזה היכר שהתפלה היא תשלומין לתפלת המנחה ואין בזה משום עבר יומו כמו שאין כן בתפלה עצמה עכ"ל. משמע מדבריו שהריב"ש נחלק בזה על מהרא"י. וי"ל דאין ה"נ דמודה מהרא"י דיש לומר אחר כך אשרי משום היכר רק לענין זה מה שתיקנו אשרי ג' פעמים בכל יום ושעל אמירת אשרי משום תקנת חכמים אומרים עליו קדיש על זה כתב מהרא"י שאין לומר אשרי משום חיוב אותה תקנה ושיאמרו עליו קדיש ובפירוש כתב מהרא"י שאין אומרים אשרי וקדיש: