צריך ליזהר בו בשעת התפלה ס"א בשעת ק"ש. ונראה דרבותא קאמר דאפי' בשעת תפלה יש לו ליזהר שיהיו עליו ציצית וכ"ש בשעת ק"ש שמזכיר בפירוש מצות ציצית נמצא שכשאין לו מעיד עדות שקר בעצמו:

כתב בעל העיטור ואותן שמקבצים כו'. כאן האריך ב"י והעלה שמצוה לאחוז הציצית ביד שמאלית נגד לבו בשעת ק"ש רמז לדבר והיו הדברים האלה על לבבכם וכ"כ בש"ע והוא מהגהת מיימוני שכ"כ בשם המדרש שוחר טוב וכתב עוד ב"י בשם מהר"מ רקנטי ז"ל סוף פרשת שלח לך. כשמסתכל בציצית אז מסתכל בב' ציציות שלפניו שבהם י' קשרים רמז להווייות עכ"ל ר"ל י' הווייות הקודש שהם קשורין ואחודין זה בזה ואני שמעתי עוד שכל אחד מהציציות יש בו ה' קשרים וח' חוטין כמנין אחד וכשתתחבר ב' ציציות שלפניו להסתכל בהם עולין כ"ו כמניין שם הוי"ה עכ"ל ב"י ואני אומר רמז לדבר וראיתם אותו ר"ל ע"י ראיית הציצית תראו ותבחנו את שם ההויה וק"ל. כתב עוד בש"ע שגם מה שנותנין על העינים ונושקין אותן הכל משום חבוב מצוה:

גדולה מצות ציצית כו' דכתיב וראיתם כו' ברייתא פרק התכלת וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' שקולה מצוה זו כנגד כל המצות כולן ופי' רש"י שקולה מצוה זו מדכתיב את כל מצות ה' ועוד דציצית בגי' ת"ר וה' קשרים וח' חוטין הרי תרי"ג ע"כ. ודברי רבינו משתמעי' שהכל ענין אחד וצ"ל שרבינו השמיט מלת ועוד שלא במתכוין. ב"י:

ג"פ כתיב ציצית כו' וחד מינייהו לציצית כצ"ל:

וכתיב התם את ה' אלהיך תירא אותו כו' אותו אותו יליף מה התם שכינה אף הכא שכינה:

והחזיקו בכנף איש כו' פרק במה מדליקין ופי' רש"י בשכר הכנף יחזיקו בכנף איש יהודי עשרה אנשים מכל לשון הרי ת"ש לשבעים לשון וד' כנפות יש לו הרי אלפים ות"ת. וכתב נמ"י וזה מפני שיכירו בזמן ההוא כמה גדולה מצוה זו וכי היא שהגינה עלינו בגילה ומביאה אותנו לחיי עוה"ב:

בכל עת יהיו בגדיך לבנים אלו מצות ציצית ס"פ השואל ופי' רש"י זה ציצית שמלובן הבגד ע"כ. ונ"ל פי' שהציצית הם התכלית והגמר של טלית והוא מכונה בשם לובן כי אם אין בו ציצית אין מצוה בלבישת הטלית וק"ל. וז"ל נמ"י סוף הלכות ציצית זה מצות ציצית שמלבן תמיד בטהרת הגוף והנפש שלא לתור אחרי לבו ואחרי עיניו:

ושמן על ראשך אל יחסר כו' גם זה שם ופירש"י אלו תפילין שהם שם משמן הטוב דכתיב וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך. ותניא ר"א הגדול אומר אלו תפילין שבראש ע"כ. ונ"ל דה"פ שם ה' ר"ל אותו שם ה' שעליו אומר ר"א כי שם ה' נקרא עליך אלו תפילין כי אותיות שם בכלל שמן וק"ל. אלא שמלת הטוב ל"ל. לכן נראה לי דהכי יליף ליה כיון דמקרא ע"כ יוצא מפשוטו דאטו יזהירנו למה שימשח האדם תמיד ראשו בשמן אלא ודאי רמז אתפילין שנקראים שם והם נרמזים בכלל שמן שהרי טוב שם משמן טוב. ועיין נמ"י סוף הלכות קטנות:

שנאמר והחוט המשולש כו' ותפילין של ראש ושל זרוע חשיב כחד:

ואומר חונה מלאך ה' כו' המצות נקראים ג"כ מלאכי שהם שלוחי המקום אל ישראל. בשם מורי ועיין סמ"ג סי' ג' ד' ע"ב. ר"ן:

סביב ליראיו ויחלצם פירש"י ויחלצם מחטא וכתב ב"י נ"ל דקשיא ליה מאי מייתי ר"א מהקרא דחונה מלאך ה' סביב ליראיו דלא מיירי במקיימי מצות אלא ביראת שמים וגם ויחלצם משמע שמצילם מפגעי העוה"ז לכך פי' דהני יראים הם החרדים אל דבר ה' לקיים מצותיו והאי דקאמר ויחלצם היינו לומר שמצילם מן החטא עכ"ל. וא"ת מאי ואומר דקאמר ר"א. י"ל דאם לא הביא אלא פסוק והחוט המשולש היה אפשר לומר דאין ראיה דלמא אשאר ג' מצות קאי לכך מביא פסוק חונה מלאך ה' סביב ש"מ דמיירי ממצות שהם מסבבים האדם והם ע"כ תפילין ציצית ומזוזה. ומחונה מלאך גו' לחוד נמי אין ראייה דדילמא מצות ציצית לבדה היא המצילתו מכל חטא שהרי גם היא מסבבת האדם מכל צדדיו. לכן מביא פסוק והחוט המשולש כו'. רמ"י: