אין מקדשין אלא על היין הראוי לנסך ע"ג המזבח למעוטי כו' פי' דוקא למעוטי הני דקחשיב אתא האי כללא אבל לא למידין מכלל זו למעט כל דבר שאין מנסכין ע"ג המזבח דהא מסיק רבינו בסמוך דיין של צמוקים ויין מבושל מקדשין עליו גם רבינו כתב אח"כ בהדיא דמי שמתירין מבושל כתב דלא אמרו דבעינן יין הראוי לנסך ע"ג מזבח אלא להוציא מגולה כו':

אף ע"פ שמברכין עליו בפה"ג ומ"מ לענין קידוש לא חשוב משום הקריבהו נא לפחתך והוא מאוס שמסריח קצת מפני שהיה מונח בכלי מאוס משא"כ בברכת הנהנין דבשביל עצמו הוא מברך בפה"ג וק"ל:

אפילו סיננו כו' משום הקריבהו נא לפחתך. וזהו לר' נחמיה בסוף פרק לולב וערבה דאמר מסננת אין בו משום גילוי מפני שארס נחש צף ועומד במקומו אבל לחכמים אפילו בלא קידוש אסור משום גילוי ואפי' סיננו וכן בי"ד סי' קי"ו דקי"ל כחכמים רא"פ ואפשר דהטור כתבו אליבא דידן בזמן הזה דלא חוששין לגילוי אפ"ה אסור לקדש:

דתנן סוחט כו' רבינו שכתב דתנן לא דק דדברי רבה הם בפרק המוכר פירות ב"י:

אף על פי שיש בו קמחין אבל בא"ח כתב בשם התוס' שיין המעלה קמחים אסור לקידוש אם א"א לסננו שלא ישארו בו קמחים וכ"פ רמ"א:

יין הלסטיון פי' רשב"ם מתוק וחלש מאד:

שאינו בדוק אם הוא טוב אם לאו ויש לחשוש לריחיה חמרא וטעמיה חלא ודוק בב"י.

דדרי על חד תלתא כסדר המזיגה דאז ראוי לשתותו כן ע"י הדחק לאפוקי אם חזק יותר מזה:

שמברכין עליו שהכל דאשתני לגריעותא. וכתב האגור ונהגו בכל אשכנז כל הגדולים לקדש על היין מבושל כשאין אחר טוב:

דלא גרע מקונדיטון שנותנין בו דבש ופלפלין אפילו אם יהיה כ"כ עד שנשתנה אפ"ה מקדשין עליו תוס':

ידי ארבע כוסות ואחד מהן של קידוש:

אלא אם כן שלא יהא יין גדל כו' כתב המרדכי בפ' ע"פ שאף שבכל השנים יין מצוי לרוב המדינה אלא ששנה א' לקו כל הכרמים מחשיב שאר משקים חמר מדינה באותה שנה:

שמקדשין על השכר כו' ומ"מ אליבא דכ"ע מצוה לחזר אחר יין לקידוש וכתב ב"י ורמ"א דאפילו מי שאינו שותה יין מחמת נדר שעליו מצוה לקדש איין וישתו המסובין מכוס של קידוש ואם אין עמו מסובין אז יקדש על הפת או ישמע הקידוש מאחר עכ"ל רמ"א עיין מ"ש סימן רע"ג בשם ר' ירוחם כן אפילו אמתענה:

כל זמן שלא בירך כו' פי' כתיקונו בכוס וכמו שמפרש ואזיל ה"מ כו' כן פי' ב"י דברי ר"ע לפי הישוב דבסמוך שכתב רבינו ולדעת ר"ע כו' אבל לכתחלה ש"ד דהטור ה"ק שלכתחילה כל זמן שלא בירך ברהמ"ז חייב לברך ברכה אחרונה חוץ מאם יש לו כוס דאז אפילו לכתחילה אין לו לברך ברכה אחרונה וק"ל.

הילכך פוטר יין כו' פי' הואיל וצרכי סעודה מחשיב והילכך הוא כמו תדע וק"ל:

ומיהו י"ל כשיש כו' כלומר יש ליישב דברי רב עמרם אפי' לדידן דלא ס"ל כר"ע שברה"מ יפטור כוס של ברה"מ מברכה אחרונה ב"י:

פוטר של כו' כאילו שתה תחלה כיון שכוס זה מחמת הסעודה הוא בא מיחשב כאילו שתאו תחלה:

אינה פוטרתו דדוקא אגב שפוטר הכוס של ב"ה פוטר ג"כ כוס של קידוש אבל הכא ליכא אגב דלא מחשביה לכוס של קידוש מצרכי סעודה לכן אין ב"ה לחוד פוטרתו בלא כוס אבל הרא"ש מחשביה מצורך הסעודה ב"י: