לפי שהוא מזמור של ברכה ואומרים כן כדי שיתברכו במעשה ידיהם כמ"ש רבינו בסוף סי' זה:

ואומרים סדר קדושה לפי שהוא כו'. לכאורה קשה דמאי נתינת טעם הוא זה דאיך תלוי זה בזה ונ"ל דבא לתת טעם על מה שמקדימין לומר סדר קדושה קודם הבדלה. וע"כ קאמר שמאריכין בעניינים כי ממתינים להם שיסיימו כו':

כיון דאמר ומעשה ידינו תרי זימני כו' ר"ל דפעם א' קאי על מלאכת המשכן ופעם א' קאי אמעשה ידינו דששת ימי המעשה. א"נ ה"ק משום דגם נרמז בומעשה ידינו ר"ל ו' מעשה ידינו ואם תאמר אם כן ראוי שלא לאומרה בשבת ובי"ט עצמו ונ"ל דבשבת וי"ט אין אנו מכוונין באמירתן שיברך את מעשה ידינו אלא שמוסיפין אותו בזמירות כמו שמוסיפין שאר מזמורים השמים מספרים כו' וכמ"ש הכלבו והרד"א שצריך להוסיף מזמורים בשבת אבל עתה במ"ש שאומרים אותה בתחלת השבוע כדי שיברך השי"ת מעשה ידי חול צריך שיהיו כולן ימי המעשה כנ"ל:

אלא מתחילין פסוק אורך ימים אשביעהו ואתה קדוש גו' משמע דיש שייכות לסדר קדושה עם ויהי נועם מדמתחילין בהאי קרא בתרא דויהי נועם ולכן מנהג אשכנז כשאין אומרים ויהי נועם א"א ואתה קדוש כיון שיש שייכות לזה עם זה וצ"ע מה ענין זה לזה:

וע"כ אנו מתפללין כיון שעבר השבת כו' צ"ע לפי טעם זה למה אין אנו אומרים ומזכירין אליהו במוצאי יו"ט. ואפשר ליישב משום דאנו ס"ל ג"כ הטעם שכתב רבינו לקמן בס"ס רצ"ט והיינו שטוב לשכחה כו' ולפי אותו הטעם לא שייך לומר הזמירות אלא במ"ש לפי שהוא תחלת ימי המעשה מששת ימי בראשית.