שלא יהא דיבורך של שבת כו' תוס' פרק ואלו קשרים בויקרא רבה ר"ש בן יוחי ה"ל אימא סבתא דהוית משתעי סגי א"ל אימא שבתא הוא שתקה משמע שאין כ"כ לדבר כמו בחול ובירושלמי אמרינן בטורח התירו בשאלת שלום בשבת וכתבו זה שם על פירש"י שפי' אהא דודבר דבר שלא יהא דיבורך כו' כגון מקח וממכר וז"ל ואין נראה לר"ת דהא כבר נפקא ממצוא חפצך אלא אומר ר"ת כדאיתא בויקרא רבה כו' רא"פ:

צריך שלא להרבות וכתב בת"ה סי' ס"ה דלספר שמועות מעניני מלחמות וכיוצא בהם אם הוא מתענג בסיפורים שרי כדשרי לבחורים המתענגים לרוץ בריצתם ובקפיצתם אבל אם המספר אינו מתענג בכך אלא שעושה כן לרצון חבירו יש חשש איסור לאותם שאינם מתענגין עכ"ל:

אפילו קודם השבת כו' כתב באשר"י והגהות מרדכי שאסור ליתן לעכו"ם מעות מע"ש לקנות לו בשבת בין אם הוא יום השוק או לא אבל יכול לומר קנה לעצמך אם אצטרך אקנה ממך כדאשכחן גבי חמץ ובמרדכי בשם סמ"ג כתב עוד היתר שמותר לתת לעכו"ם מעות מע"ש לקנות לו אימתי שירצה ובלבד שלא יאמר לו קנה בשבת. וכן מותר ליתן לו מלבושים למכור ובלבד שלא יאמר לו למכרן בשבת אלא מכור וקנה לי אימת שתרצה וכל זה כתב להלכה בש"ע ע"ש:

כתב שתחת הצורה כו' פרק שואל פירש"י כגון בני אדם הצרים בכותל חיות משונות או דיוקנאות של בני אדם של מעשים כגון מלחמת גלית ודוד וכותבין תחתיהן זה צורת פלוני אסור לקרות בשבת שמא יקרא בשטרי הדיוטות ברייתא ודיוקנא עצמו אף בחול אסור להסתכל בה משום אל תפנו אל האלילים ובתו' נראה דבעשוי לשם ע"ג אסור אבל לנוי מותר כדמשמע מבנן של קדושים דלא הוי מסתכל בצורתה דזוזי מכלל דאחריני הוי מסתכלין עכ"ל רא"ף: