Prisha, Orach Chayim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מותר לטלטולי בפי' התוס' ולא לפירש"י:
אפי' חטין שזרען כצ"ל דר"ל שעכשיו בשבת החטין שזרען הם לפני בו שהוציאן נכרי או הרוח או באיזה אופן שיהיה דהא ודאי אסור ליטלה מהקרקע דבר שנזרע בו וכמ"ש ב"י בס"ס שי"א בד"ה וכן עד וכתבו התוס' ור"ן כו' עד ודוקא נקט שטמן אבל במתכון לזריעה חושש משום איסור שבת ע"כ ע"ש. ואף שרש"י כתב בגמ' דף מ"ב ע"א באיבעיא חיטין שזרען לר"ש מהו ז"ל שזרען בקרקע ועדיין לא השרישו מהו ללקוט ולאכול עכ"ל משמע דלקטן ממקום הזריעה מ"מ לפמ"ש התוס' והר"ן כנ"ל א"א לפרש כן ואף שהתוס' ג"כ כתבם שם באיבעיא שאיבעיא ליה מפני שחיטין הללו לעולם הן דחוים כל ומן שמונחים שם משא"כ בנר שכבה י"ל דה"פ בבין השמשות אתקצאי דעתו מהן כיון שהן דחוין לעולם כל זמן שהן מונחים שם ולא עלתה על דעתו שיפזרם הרוח ויוציאן מהקרקע. א"נ מ"ש בגמרא דחטין שזרען מותר ר"ל דלית בהו משום איסור מוקצה ולא איירי מחשש איסור תלישה ומ"ש התוס' דאם נתכוין לזריעה יש לחשש היינו משום איסור תלישה וק"ל ועיין בדרישה:
דבר שנתקלקל בו ביום כו' פירש"י שירדו גשמים על פירות ותפחו והדר שזפתו השמש ונתקנו בו ביום:
אבל כל דבר שהוקצה כו' נראה דוקא דבר שאינו בידו כגון פירות שירדו עליהם גשמים שאז אינו יודע אם יתוקנו בשבת וק"ל:
מפני שמבטל כלי כו' ומפרש הר"מ פ' כ"ט דהו"ל כקובע לו מקום ומחברו בטיט מאחר שאינו יכול ליטלו משם ודמי למלאכה:
ובלבד שלא יגע בו. עיין ב"י
ויש עליהם שברי עצים שאסור לטלטלם מותר כו' וכתב הרא"ש בתשובה טעם היתר טילטול זה דמיירי בשברי עצים או פחמים קטנים דא"א למינקט קיטמא מבלעדם אף כי שדי ליה מהמחתה ומשמע שם שאם אינו צריך אלא לגוף האחר שאסור לטלטל אלא ינער הכל ויטול האחת: