הצד ציפור למגדל כו' הא דנקט גבי ציפור דווקא מגדל מוקי בגמרא בציפור דרור הדר בבתים ואינו ניצוד בבית לפי שנשמט מזוית לזוית אבל שאר עופות ניצודין ג"כ בבית:

נעלו שנים פטורים שנא' בעשותה יחיד ולא שנים. גליון הב' פטור ומותר דהב' ניצוד ועומד הוא:

הצדן סתם שלא פי' כו' שיש להן עור וגם אין דרכן להזיק א"כ סתמא לצורך עורן נצודין משא"כ בשאר שרצים שאין להם עור וגם אין דרכן להזיק תוספות ור"ן:

אלא נצרר תחת העור חייב כי הדם הוא הנפש וחייב משום נטילת נשמה משא"כ בשאר שרצים שאין להם עור ודאי לא עקר הדם ממקומו דאל"כ היה יוצא כיון שאין לו דבר המעכבתו מלצאת ר"ן:

אסור לצוד פרעוש אין הטעם משום דפרעוש פרה ורבה אלא משום דבאה מן הקרקע ונקרא רמש וכ"כ הרמב"ם בהדיא וז"ל רמשים שהם פרים ורבים או ההויים מן העפר כמו פרעושין ההורג אותם חייב כו' וכ"כ הר"ן והמ"מ בשם הרשב"א והרמב"ן דאין הפרעוש פרה ורבה כו' ומ"ש בגמרא פרעוש פרה ורבה היינו רמש אחר עיין בב"י:

אם הוא על בשרו מותר דמשום צער התירו תוס' וכתב הרא"ש דאין בו משום איסור טלטול מידי דהוה אקוץ בר"ה דשרינן בפרק כירה לטלטלו פחות מד' אמות ע"כ וגם לא ימללנה בידו שמא יהרגנה אלא יזקנה תוס' בפ"ק דשבת:

אבל כינה מותר להורגה מפרש טעמא בפ"ח דשרצים דדומיא למלאכת המשכן בעינן ומה אילים מאדמים דמשכן פרים ורבים אף כל הפרה ורבה לאפוקי כנה דמבשר האדם היא שורצת לאפוקי פרעוש דאף שאינה פרה ורבה ע"מ נקראת רמש שבאה מן הקרקע:

הואיל והן מזיקין מותר כתב הר"ן ואפי' במתכוין אלא שהוא עושה לפי תומו שמראה עצמו כאילו אינו מכוין מותר וכר"ש דפטר במלאכה שאינה צריכה לגופה ע"כ ועיין בב"י:

דלא קאמרינן אלא דורסו עיין ב"י ופסק רמ"א כמ"ד דאפי' חיה ועוף שלא מרדו פטור אבל אסור לצודן ע"ש: