המבשל כו' ואין צריך להמתין בכדי שיעשו:

ל"ש חלה היום מותר כו' ולא אמרינן שיהא אסור משום מוקצה דאתקצאי בין השמשות דקי"ל כר"ש דמתיר במוקצה מחמת איסור אם לא שדחאו בידים כמו נר וגרוגרות וצמוקים ולא דמי למחובר דאסרי' מדה"ל ללקטינהו בבין השמשות דכל אדם יכול ללקוט אותן ודאי אקצינהו אבל בהמה שצריכה לשחוט ע"י מומחה וסכין בדוק לא אמרינן מדלא שחטה אקצה ב"י:

ובלא מליח' דאסור למלוח בשבת תו' ס"פ כלל גדול:

שמא ירבה בשבילו פי' אחר שיניחם הקדירה על האש ירבה שם חתיכה בשבילו וזהו איסור סקילה אבל קודם לכן ליכא למיגזר דליכא אלא איסור דרבנן רשב"א:

אבל בחמה כו' דאין דרך בישול בכך וחמה באור לא מיחלפא דניגזור הא אטו הא ר"ן:

כדי שתצלה גוירה שמא יטמיננה ברמץ או שמא יעשה גומא:

בתרנגולת דר' אבא כו' פרק כירה ופרק חבית דף קמ"ה ושם פירש"י דר' אבא היה מבשלה שורה אותם ימים רבים בחמין למחותה מאליה ואוכלה לרפואה והר"ן שם דף קס"ג ע"ב פי' שהיתה מלוחה ביותר וכשמבקשין לאוכלה שורין אותם במים חמין:

ואסור ליתן פת כו' וכ"כ רמ"א המנהג לכתחלה דאסור:

דקאמר בגמ' לחד לישנא כו' אע"ג דאין הלכה כאותו לשון מ"מ מאחר דאיכא חד דיעה במלח י"ל דשאני מלח דצריכה בשול כבשרא דתורא ושמא בפת כ"ע מודו מהרש"ל וכמ"ש בסמוך בפנים:

אבל אם יש בו דבר חם כו' אפי' יכול להתבשל כיון שאינו מכוין לכך ועיין במ"מ:

אנפנדא פי' פשטיד"א:

מותר ובספר המצות התירו כו' וכ"ש קדירה שיש בה רוטב שנקרש כשהשומן נימוח אינו בעין דשרי אליביה ונהגו להחמיר כהרא"ש ובמקום צורך יש להקל: