שם כתב ב"י ז"ל ואיכא למידק היכי שרי לסוך שמן ע"ג מכה כו' עיין בדברי רבינו שלא כתב אלא החושש במתניו ואפשר לחלק בין חששא בעלמא שאינה ניכרת כ"כ דלרפואה קעבדי ובין סך מכה שהיא בעינא אלא שהב"י א"ל דאמשנה וגמרא קאי דשם קאמר דמותר לסוך שמן אפילו על גבי מכה והביאו ב"י לפני זה. אלא שצ"ע מאי מקשה הב"י הלא התוס' מוקי לפלוגתא דרב ושמואל דוקא במעורבין יחד דאל"כ מותר וכדתנן במתניתין אבל סך הוא את השמן וכדמייתי לה הב"י בעצמו מיד אחר וה גם הביאו שנית בסימן זה גם שם כתב בהדיא הדין דאין נותנין עליהן שמן וחמין ע"ש. ואי בעי ב"י לתרץ הקושיא בע"א הול"ל כן אדברי התו' ולא לעשות לו בזה ענין בפני עצמו:

ומ"ש רבינו והוא שלא יהא בשמן הנישוף מגופו לעור שיעור כדי לעבדו כו'. ונראה דבסך רגלו ומניחו בתוך המנעל א"צ לדקדק כ"כ כיון שהוא אינו נראה ואינו דומה לעבוד כ"כ ומש"ה לא כ"כ אלא גבי מתעגל ע"ג העור: