Prisha, Orach Chayim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מ"ש רבינו בריש סי' שס"ד ז"ל ובהכי מיהא סגי ל"ש אם מפולש כו' לפי גירסא ל"ש בשני ראשין סגי בצ"פ וא"צ דלת ולאפוקי מה שכתב הרשב"א וסייעתו דס"ל דבפתוח לשני ראשיו לר"ה צריך דלת ולא סגי בצ"פ. ומ"ש תחלת הסי' ז"ל מבוי המפולש בשני ראשיו לר"ה צריך צ"פ כו' הא דכתב צריך אין להקשות פשיטא דצריך דהא ליכא מאן דמתיר בפחות ואדרבה יש תנאים דמצריכין דלת גמור ואפילו במפולש בראשו אחד לכרמלית וכ"ש במפולש משני ראשיו מ"מ רבינו לא כתב לשון הגמרא וקאי אמ"ש בסימן שס"ג ששם נתבאר שתיקון מבוי הוא בלחי וקורה לחוד וקמ"ל דבמפולש בשני ראשיו צריך צ"פ בצדו האחד מיהו מדהתחיל רביני תחלה וכתב מבוי מפולש בשני ראשיו לר"ה. לכן יש גורסין ול"ש בוא"ו ואדלעיל קאי דהתחיל במבוי המפולש בשני ראשין לר"ה ואתי לאשמועינן דלאו דוקא לר"ה דה"ה אם פתוח בצד אחד לכרמלית ולא כתב תחלה שני ראשין לר"ה אלא לאשמועינן רבותא דאפילו בכה"ג סגי בצ"פ וכמ"ש וכתב ובהכי מיהא סגי וק"ל. ומ"ש ב"י בד"ה מבוי עקום כמין דל"ת וכו' עד וכן נראה שהוא דעת ר"מ שכתב המרדכי ברפ"ק דעירובין כו' וצ"ע הא אדרבה מדכתב דבעינן באמצעי לחי וכמ"ש בהדיא בהמרדכי ע"ש ש"מ דס"ל כרש"י דמפרש דדינו כמפולש וצריך צ"פ באמצע ולחי בכל קצה או צ"פ בכל קצה ולחי באמצע ואילו לפי' ר"י דמפרש דדינו כמפולש גמור לא בעינן באמצע שום תיקון ולא קאמר רב דדינו כמפולש אלא להצריך מצד אחד צ"פ לאפוקי משמואל דאמר דדינו כסתום לא בעיא צ"פ כלל אלא בלחי אחד בכל קצה סגי שוב מצאתי במרדכי ישן של קלף בהדיא כדברי שכתב שם ז"ל מבוי עקום רב אמר תורתו כמפולש הקשה ר"י לפירש"י הא חמיר טפי ממפולש דמפולש סגי ליה בצ"פ אחד מצד אחד ומצד השני לחי וקורה ע"כ פירש ר"י כו' עד ויש ראיה לפירש"י ממבוי העשוי כנדל כו' עד ויש ליתן טעם לפירש"י אמאי בעי טפי ממבוי מפולש שפילושו ביתר וי"ל דבעינן דחזו לצ"פ בני ראשו זה ובני ראשו זה וכי עביד ליה בעקמומיתו חזו ליה מכאן ומכאן ואי בעי למיעבד צ"פ מכאן ומכאן בשני ראשיו סגי בעקמומיתו בלחי אחד אפילו לרב ופהק מורי מהר"ם דאפילו יש בעקמומיתו יותר מי' דיו בכך בלחי דהא רב אמר תורתו כמפולש כו' ע"ש הרי לפנינו דכתב המרדכי תחלה טעם לפירש"י דלא בעינן תיקון באמצעיתו אלא כדי שיראו הדרים בראש כל מבוי תיקון צ"פ כו' וגם הביא ראיה לפירש"י והסכים עמו וע"ז כתב דרש"י ל"ד קאמר צ"פ באמצע אלא ה"ה אם עשה צ"פ מכל צד ולחי באמצע ושע"ז כתב מהר"ם דאותו לחי שעומד באמצע סגי אפילו הוא רחב יותר מי"ט ושרי בהכי אפילו לרש"י דהא מדינא לא היה צריך גם לרש"י באמצע שום תיקון כ"א מצד אחד צ"פ ומצד השני לחי או קורה וכמה שכתבתי ודו"ק:
ומ"ש רבינו במבוי העשוי כנדל דעושה צ"פ לכל אחד ואחד בצד כו' וכתב ב"י שכ"כ הרמב"ם ולא כדעת ר"ת ולענ"ד לא משמע הכי מלשון הרמב"ם שכתב שם פי"ז ר"ל מבוי שהיה לו שבילים מצד אחד ושבילים מצד האחר שנמצאו מפולשין לר"ה אע"פ שאינן מכונין זה כנגד זה הרי כל אחד מהן מבוי מפולש כיצד מכשירין אותו עושה צ"פ לכל אחד ואחד מן השבילין שבצד האחד וכן לפתח הגדול ועושה לכל השבילין שבצד השני לחי או קורה עכ"ל הרי מבואר דר"ל ששני השבילין שזה כנגד זה אע"פ שאין מכוונים ממש מ"מ חשובין כחד מבוי מפולש ומש"ה א"צ לעשות באמצע במקום שפתוחין למביי הגדול שום תיקון לשום אחד מהן אלא עושה לשביל אחד שבצד אחד צ"פ ולשביל שכנגדו עושה בצד הפתוח לר"ה לחי וקורה ובהכי ניתרין שניהם וז"ש הרמב"ם עושה צ"פ לכל אחד ואחד שבצד האחד ועושה לכל השבילים שבצד השני לחי או קורה דאילו לפי' ב"י לדעת הרמב"ם הל"ל ועושה צ"פ לכל אחד מהשבילין מצד האחד ועושה לחי או קירה לצד השני לנל אחד מהשבילין. ורבא נמי דקאמר דף ח' ע"ב דדין זה כמפולש ועושה צ"פ לכולהו מחד גיסא ואידך גיסא משתרי בלחי וקורה לדעת הרמב"ם ה"פ במ"ש דתיקון שני הצדדין היינו לצד הפתוח לר"ה ובמקום שפתוחין למבוי לא היה צריך תיקון כלל ועושה צ"פ מחד גיסא ר"ל למקום הפתוח לר"ה ולאידך גיסא דשבילין העומדין בצד השני דמבוי מעמיד לחי וקורה ולאפוקי מאביי דלא היה מצריך לעשות שום צ"פ בשום צד. ונראה דה"ט דהרמב"ם משום דס"ל דבפירוש מבוי עקום דתורתו כמפולש היינו כדפי' ר"י דא"צ שום תיקון בעקמומיתו וכן משמע ומוכח מלשון הרמב"ם שכתב שם לפני זה בריש פי"ז בדין ג' ז"ל היאך מתירין מבוי מפולש עושה לו צ"פ מכאן ולחי או קורה מכאן ומבוי עקום תורתו כמפולש עכ"ל. הרי לפנינו בהדיא מבואר בדברי הרמב"ם דס"ל דמבוי עקום א"צ שים תיקון באמצעיתו במקום עקמומיתו שהרי אחר שכתב דין מבוי מפולש סתם וכתב שכן דין מבוי עקום וכן מבואר שם בדברי המ"מ שכתב אדברי הרמב"ם הנ"ל ז"ל וכתב הרשב"א א"צ בעקמומית כלום אלא בשני ראשין עוד כתב היה עקום מפולש כמין חי"ת יראה לי שהוא כסתום וא"צ אלא לחי או קורה מכאן ומכאן עכ"ל המ"מ בשם הרשב"א ולמדנו מדבריו שני עניינים דמדלא מצטרך בעקמומיתו שום תיקון מש"ה א"ש דא"צ שום תיקון לצדדין הפתוחין למבוי שהן מקום עקמומית וכדי שלא תקשה תינח מצד האחד הפתוח לר"ה שעשו שם צ"פ לכל פתחא כדין מבוי עקום העשוי כמין ח' אבל מצד השני דלא מצריך הרמב"ם כ"א לחי או קורה וזהו דלא כמאן ומש"ה כתב דהרמב"ם ס"ל כהרשב"א דמבוי עקום העשוי כחי"ת א"צ צ"פ כלל ומש"ה מכח העקמומית דכ"א בפ"ע בעקמומיתו הוא כעין חי"ת מכח זה לא היינו צריכין לשום צ"פ אלא משום דנראה כמבוי מפולש מצד אחד והוא מכח שפתוחין זה כנגד זה משני הצדדין וע"ז כתב הרמב"ם דאע"פ שאינם פתוחין ממש זה כנגד זה אפ"ה דין מבוי מפולש יש לו מיהו סגי ליה עכ"פ בצ"פ מחד גיסא הפתוח לר"ה ובלחי או קורה מצד השני כדין מבוי מפולש ממש ואע"ג דרבא מכח דמבוי דינו כמפולש מצריך לנדל צ"פ הרמב"ם מפרש דלא מקום עקמומיתו מצריך אלא מצד הפתוח לר"ה ולא בא אלא לאפוקי מאביי דס"ל דדינו כסתום באמצע ולא מצריך לשום צ"פ בשום צד וק"ל וכן מוכח לשון המ"מ שפירש דברי הרמב"ם כמ"ש שהרי מסיק וכתב שם ז"ל וכבר הוכחתי למעלה שדעת רבינו שאפילו מבוי המפולש משני צדדין בר"ה די להכשירו בצ"פ מכאן וקורה או לחי מכאן אבל הרשב"א ז"ל כתב שאם היו מפולשין כאן וכאן לר"ה צריך דלת מצד אחד כו' הרי לפנינו מדכתב המ"מ אבל הרשב"א כתב בלשון פלוגתא ש"מ דגם פי' דברי הרמב"ם דלא מצריך כאן כ"א צ"פ מצד אחד כו' דמיירי בפתוחין משני ראשיו לר"ה וע"ז כתב שפיר דהרשב"א ס"ל דבכה"ג לא סגי בצ"פ מצד אחד לחוד כ"א בדלתות דאילו לב"י דתיקון צ"פ וקורה דכ' הרמב"ם לא קאי כ"א אכל שביל ושביל בפני עצמו קשה כיון דכל שביל אינו פתוח כ"א מצד אחד לר"ה ומצד השני למבוי מאי שייך כאן פלוגתת הרשב"א דמצריך דלת בפתוחין משני צדדיו לר"ה וק"ל. גם במיימוני החדשים נדפס הציור ע"ד שכתבתי דהינו מצדדים הפתוחין לר"ה מציירים מצד אחד צ"פ ומצד השני קורה ובאמצע במקום הפתוחים למבוי לא מצויר שום תיקון אלא טעות הניכר שם בציור וק"ל. וכאשר כתבתי דהרמב"ם ס"ל כפירוש ר"י דאין צריך לעשות בעקמומיתה שום דבר ובעקום כמין חי"ת אכילו צ"פ א"צ ופי' עושה לנדל צ"פ מכאן כו' אשני צדדין הפתוחין לר"ה מזה ומזה קאי נתיישב דל"ת מה שמצאתי במרדכי של קלף שאחר שכתב תחלה פירש"י ופר"י בדין מבוי עקום מסיק וכתב ז"ל ויש ראיה לפירש"י ממבוי העשוי כנדל דאמרינן לקמן עושה צ"פ להאי גיסא לכולהו ואידך גיסא משתרי בלחי וקורה משמע דלכל המבואות קטנים עושה צ"פ במקום שפתוחים לר"ה וגדול היינו בעקמומיתה דאי כפי' ר"י א"כ ה"ק עושה צ"פ לכ להו לצד ר"ה ואידך גיסא היינו בראש המבוי הגדול א"כ לא הל"ל לאידך גיסא אלא הל"ל ואידך משתרי בלחי וקורה פי' דהיינו המבוי הגדול עכ"ל המרדכי של קלף. ור"ל כיון דכל המבואות הקטנים עקומים כמין חי"ת צריכים לכל אחד בשני פתחיו צ"ע במקום הפתוח לר"ה וא"כ לא מצינו שלא סגי ליה בלחי וקורה כ"א בראש המבוי הגדול ששם נתעקם בראשו כמין דל"ת וסגי ליה בלחי או קורה ולפי מ"ש לק"מ ודו"ק ועיין מ"ש התוס' במבוי העשוי כנדל כו' ואין משם הכרע דיכול להיות דס"ל כשיטת פירוש הרמב"ם שכתבתי ודו"ק: