Prisha, Orach Chayim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כותי הדר עם ב' ישראלים ואין הכותי בביתו כו' לרמב"ם שכתב לעיל בסי' שע"א שכותי אוסר אע"פ שאינו בביתו הכא מיירי שהיה במקום שאינו יכול לבוא בשבת דאינו אוסר אפי' לרמב"ם כמו שדייק לכתוב רבינו בדבריו לעיל בסי' שע"א והרמב"ם כתב שהכותי אוסר כיון שיכול לבוא הא לא יכול לבוא אין אוסר וגם בב"י פי' שם כן דברי הרמב"ם:
ויהיה היחיד מותר היינו כשלא ביטל ג"כ ביתו או עד שלא החזיק עדיין היחיד שנתבטלו ויותר נראה דה"ט משום דאין יחיד נעשה אורח אצל יחיד וכמ"ש לעיל וא"כ לעולם אסור המבטל עד שיחזור ויבטל לו אבל כבר כתבתי לעיל דרבינו לא ס"ל סברת רשב"א:
ולא אמרינן שיחזור העירוב כו' דמיד כשבא הכותי בטל העירוב כיון דמתחלה לא עשה להתקיים שהרי ראוי לבא וגם לא מועילו השכירות לחוד כדלעיל ר"ל היכא ששכח אחד ולא עירב דמבטלין להו והנשארים כולם מותרים דשאני התם שהיו מאתמול כולם ראוים לערב ב"י עיין שם יותר:
וכ"ש אם מת כו' דר"ל אפילו לא עירבו כלל אם מת הכותי בשבת מבטל זה לזה ושרי ולא אמרי' כיון שנאסר למקצת שבת כו' דכיון דהיו בתורת עירוב אם רצו לשכור מהכותי אין שם איסור עליהן לומר שנאסרו למקצת ועיין במיימוני בפ"ב דהלכות עירוב ותמצא שם דקאי אלא עירבו: