תפילין שכתבן עבד או אשה כו' פסולים שנאמר וקשרתם וכתבתם כל שישנו בקשירה ישנו בכתיבה ושאינו בקשירה אינו בכתיבה. ועבד ואשה אינן בקשירה דמצות עשה שהזמן גרמא הוא ובגמרא חשיב נמי כותי מומר ומסור ופירש"י כותים גירי אריות הן. מומר ומסור הרי פרקו מעליהן עול וכל הפסול לכתוב פסול בכל תיקון עשייתן כתב הרמב"ם הטעם משום השי"ן שעושין בעור. ואיכא למימר כיון דיש בעשייתן דבר שהוא ראוי ליפסל אם נעשה ע"י הפסול אין לחלק בין קצת עשייה לקצת עשייה ב"י:

כתבן אפיקורס ישרכו דודאי לשם ע"ג כתבן. כתבן עו"ג פסולה שנאמר וקשרתם וכתבתם נמצאו ביד עו"ג כשרים פורשו התוס' משום דאיכא למיתלי טפי שישראל כתבן דאין דרך עו"ג לכתוב עכ"ל. וישראל מומר פסולים עיין בדרישה. וכתבן אפיקורס ישרפו כך היא גי' ספר שלפני וכן הוא בס"א וכן כתב רבינו לקמן בי"ד הל' ס"ת וכן עיקר ועין בדרישה:

ואין לוקחין כו' ביותר מכדי דמיהן שלא ירגילן לגזול ולגנוב ודוקא ביותר מכדי דמיהן טובא אבל דבר מועט יותר מותר ללוקחן וכ"כ רבינו בי"ד סי' רפ"א:

וכן בשלישי וכן ברביעי וכן בכולן ואם מצאן כו' כצ"ל וכן הוא בהדיא בגמרא ריש המוצא תפילין ע"ש וכמ"ש בדרישה ור"ל שהלוקח כמה כריכות יש בכל כרך וכרך כמו מאה קציצות תפילין וחזקה שכל התפילין שמוכרכין בכרך אחד הם מאיש א' שאין הדרך לקנות תפילין אחת מזה וא' מאיש אחר להכי כל שבדק בכרך א' ומצא א' של יד או של ראש כשירה דכל התפילין שיש באותה כרך הן בחזקת כשרות שהן ודאי ג"כ מאיש זה וכבר הוחזק גברא אבל עדיין כרך השני צריך בדיקה שהדרך לקנות כרך מזה וכרך מאיש אחר לכן כל הכרכים שיש לו צריך לבדוק וק"ל:

פעמים בשבוע פי' בשמיטה וכן בי"ד סימן רצ"א והטעם דחיישינן שמא בלו ונתקלקלו. וכתב רב עמרם אפי' לד' או לה' נראה שט"ס הוא וצ"ל למ' או לנ' וכ"כ בא"ח שמצא בתשובת הגאונים ב"י: