מצוה לחזר בין אחר עירובי חצירות כו' א"ל הא כתב רבינו לעיל בסימן שפ"ו ז"ל אמר שבועה שלא אהנה ממנו נראה שאין משתתפין לו בה ואע"פ שמערבין בה עירובי תחומין ה"ט משום שאין מערבין אלא לדבר מצוה משא"כ בשיתוף מבואות ש"מ דלא למצוה חשבינן לק"מ דמ"ש כאן מצוה לחזר אותו מצוה לצורך הנאתו כדי לטייל או להביא צרכי אכילתו וזה מצוה כמ"ש וקראת לשבת עונג מ"מ אותו מצוה היא בשביל הנאתינו משא"כ לעיל דאיירי במצות הבורא עלינו לעבודתו כגון עירובי תחומין שאין מניחין אותו אלא לילך אצל רבו כדי ללמוד תורה או לבית הכנסת להתפלל וזה לאו הנאתינו אלא חובת המלך ב"ה עלינו וק"ל:

בין אחר שיתוף מבואות ואע"פ דלעיל סימן שפ"ז כתבתי דקיל"ן כרבנן דסומכין על עירוב במקום שיתוף ועל שיתוף במקום עירוב אפילו לא עירבו חצירות ובחדא סגי י"ל דהכא או זה או זה קאמר ועיין מ"ש בק"ש סי' שפ"ז ליישב הב"י וזה ניחא טפי וגם מ"ש על שניהן מברך מצות עירוב פירוש ג"כ על א' משתיהן שמערב מברך על מצות עירוב ומיהו ממ"ש רבינו בסימן זה וז"ל ואומר בדין עירובא יהא שרא לנא לטלטולי מבתים לחצר ומחצר לבתים יש לדקדק למה לא קאמר מחצר לחצר וגם בשיתופי מבואות כתב יאמרו מחצירות למבוי וממבוי לחצירות ולא קאמר מבתים להם ומהם לבתים משמע מדברי רבינו דמיירי ג"כ בעירובי בתים שעירבו כל חצר לעצמו וסובר דלכתחלה צריך ג"כ שיתוף וכמ"ש ר' יוחנן דנהגו כר"מ משמע דלא לגמרי הלכה כרבנן וכמו שמשמע מדברי התוס' פרק הדר (עירובין דף ע"ב) שכתבתי שם אי עביד כר"מ לא מחינן בו דהיינו אף שמברך ב' ברכות ע"ש. ובזה יתיישב ג"כ מה שלא הזכיר רבינו הברכה בסימן שס"ו גבי עירוב בתי החצר יחד לפי שסמך אמה שהזכיר כאן גבי בתי החצר וגם גבי חצירות וחד דמ"ש רבינו ברישא מצוה לחזר אחר עירובי חצירות איירי בעירובי חצירות יחד ובסיפא מיירי בעירובי חצירות לעצמם ולכתחלה וכן משמע מדברי רבינו ריש סימן שפ"ו דלכתחלה בעינן ג"כ שיתוף: