חריץ מלא מים מכונסים שהוא בין ב' תחומי שבת כו' נראה דמים מכונסים מיירי שמכונסים במקום א' דוקא אבל במים הנובעים אעפ"י שאין יוצאים מגומת נביעותם (כמו שהביא ב"י בשם רש"י בסוף סי' שצ"ד) אפ"ה אין קונים שביתה כמו שהביא ב"י בגמרא בסי' זה דמסיק בהדיא דדוקא מכונסים אבל נהרות המושכים ומעינות הנובעים הרי הן כרגלי כל אדם ונראה שהטעם הוא כיון שהם נובעים ובכל פעם נובעים מים אחרים אז אין דעת בעלים עליהן ואין מקפידין עליהן והוי כמו נהרות המושכים וטעם א' להן ולכך הרי הן כרגלי כל אדם ומלשון רש"י שם משמע דטעמא משום דניידי אין קונים שביתה:

קונין שביתת העיר ואף על גב דקי"ל דנכסי הפקר אין קונין שביתה שאני הכא דמים הללו לעיר הם ודעת בני העיר עליהם מש"ה הרי הוא כרגלי אנשי העיר ב"י ולכאורה יש להקשות מ"ש מבור של עיר דהוי כאותה העיר לעיל בסי' שצ"ז וכתב ב"י שם בשם הרשב"א דאם א' מבני העיר עירב לצפון וא' לדרום זה מוליך רגליו לצפון וזה מוליך רגליו לדרום שבור זה כבור שותפים ויש ברירה וכ"א ממלא מחלקו ולא אמרינן מים מתערבין אלו עם אלו ויש לחלק דשאני התם שהבור הוא עומד בעיר במקום ששניהן יכולין לטלטל ובהיתר ממלאים לכך אמרינן בכל מקום שהוא ממלא הוא חלקו ויש ברירה אבל הכא שהמים הם בין שני תחומין וחצי מהן בתחום זה וחצי' בתחום אחר לא אמרינן יש ברירה משום דבשעה שהם ממלאין הם ממלאין באיסור ואנו רואין שהוא ממלא ג"כ ממים שהם בתחום אחר והמילוי הוא באיסור ולכך לא אמרינן ברירה וצריכין לעשות מחיצה כו' כדלעיל סי' שע"ו:

שאינה נוגעת לקרקעית כו' פי' אבל שיקוע טפח בעינן כדלעיל: