Prisha, Orach Chayim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מתחיל מודים ז"ל מ"ו והוא כנגד התלמוד שאמר אם לא אמרה בעבודה חוזר לעבודה דהיינו רצה ובאשר"י פ' תפלת השחר דף ע"ח ע"ב משמע נמי דלא ס"ל כוותיה אלא מיד כשסיים הברכה הוא חוזר לרצה במקום שמחזירין במקום שאין מחזירין כגון יעלה ויבא בערבית דר"ח ועל הנסים מיד כשמסיים הברכה אינו אומר אפילו בלא חתימה אלא יעלה ויבא לחוד משום דהוי הפסק ע"ש וע"ל סי' קי"ד עכ"ל ואני אומר דסיים הברכה שהזכיר הרא"ש ר"ל שגם התתיל הברכה שאחריה וכן פי' לעיל סי" קי"ד וכ"כ שם בק"ש וגם במנהגים אצל משיב הרוח ע"ש שמוכרח לומר כן:
אבל שכח ולא הזכיר בערבית כו' לפי שאין מקדשין החדש בלילה גיליון:
או אם הוא שני ימים כו' אעפ"י שבליל שנייה כבר מקודש הוא:
שאין לו להתפלל כו' ס"א כיון שאין לו להזכיר של ר"ח למה יתפלל ערבית שתים ואם שכח להתפלל מנחה בער"ח דינו כמו שכח להתפלל מנחה בשבת כמה בסי' רצ"ב ב"י:
וא"א הרא"ש ז"ל כתב שאין הדבר מוכרע ז"ל מ"ו ומרדכי כתב דהרי"ף חולק על ר"י שהרי פסק היכא שטעה במנחה ולא התפלל של שבת מתפלל כו' שתים ואם לא הבדיל בראשונה והבדיל בשנייה שעלתה לו שנייה במקום ערבית וחוזר ומתפלל אע"פ שלא הרויח כלל בחזרת תפילה השלישית וא"כ תימה על הרא"ש שפ' דברי הרי"ף גבי לא הבדיל כו' ואפ"ה מפקפק ליה בדר"י שלא יתפלל של מוצאי שבת שתים ונראה דאפ"ה ל"ד דשאני התם בלא הבדיל מתחלה דס"ס תחילת הטעות היה בשבח שלא היה מתפלל ברכו וא"כ צריך תשלומין ממ"נ ודו"ק וכן ר' יונה כתב שאף הרי"ף אינו מחולק בוה והיינו כדפרישית עכ"ל. ולעד"נ דשאני הכא שהמתפלל מנחה אעפ"י שלא הזכיר של ר"ח ושבת מ"מ הוא סבר שהתפלל תפלה בזמנם משא"כ כשלא התפלל דשבת כלל והבדיל בשנייה ולא הבדיל בראשונה דגלי דעתיה דבעי להתפלל תפלה של מוצאי שבת באחרונה ושל תשלומין ראשונה והדין נותן שצריך להתפלל תפלה החיובית ברישא כמ"ש לעיל סי' פ"ט וק"ח א"כ לא התפלל כלל בזמנו לכן צריך לחזור ולהתפלל ועיין בק"ש ר"פ תפלת השחר:
וקורא פסוק יאמר נא ישראל כו' בגמרא הוא אומר הודו לה' והם אמרו הודו לה' מכאן שמצוה לענות ראשי הפרקים ב"י כלומר שמתחלה תקנו מפני שאינן בקיאין שעל כל דיבור שיאמר המקרא שיענו ראש הפרק ושכך יוצאים י"ח ומיהו אנן דגמרינן כולה לא צריכינן אלא שבזה החזיקו שלא תשתכח תקנה הראשונה למי שאינו גמיר וכתב הר"ן ומה שאנו נוהגין שהציבור עונין על כל א' וא' הודו לא מצינו מנהג זה בתלמוד ואפשר דנהגו כן לרמוז שמצוה לענות ראשי הפרקים ולפי שהוא פסוק של הודאה ושבת נהגו כן ומ"מ יוצאין בו מאותן הפסוקים שאומר הש"ץ דשומע כעונה והטעם שקורין הלל בר"ח כתב בשבולי הלקט בשם הגאונים מנין שאומרים הלל בר"ח מצינו שרמז דוד בתילים הללויה הללו אל בקדשו י"ב פעמים הללו כנגד י"ב חדשים ולפיכך אנו כופלין כל הנשמה תהלל יה על שנה מעוברת שיש לה י"ג חדשים: