הילכתא כרב דאומר דולג כו' והטעם מפני שהפרשה זו אין בה אלא שמנה פסוקים ואם יקראו שנים הראשונים כל א' ג' פסוקים לא ישארו אלא ב' פסוקים ואין משיירין בפ' פחות מג' פסוקים ואם יקראו פ' זו בשנים ונשארו עדיין שבע פסוקים לקרות בהן ב' אנשים וזה א"א לפי שהם נחלקים לב' פרשיות ובפ' וביום השבת יש ב"פ ואם יקרא א' פרשת וביום השבת ופסוק א' מפרשת ובראשי חדשיכם אין מתחילין בפ' פחות מג' פסוקים ואם יקרא פ' וביום השבת וג' פסוקים מפ' ובראשי חדשיכם לא ישארו רק שני פסוקים ועיין בב"י תשלום דברים אלו כתב בשבולי הלקט מה טעם ידלג הלוי בקריאת הכהן יקרא גם השני שלשה פסוקים מפ' וידבר וידלג השלישי פסוק א' לאחוריו זה א"א משום היוצאים דאף אם ישאל אין מי שיודע אבל כשמדלג האמצעי משום היוצאין ליכא למיחש ומשום הנכנסים מאן דעייל שיולי שייל שיבולי לקט וב"י ולעד"נ בשלמא לשני גם לנכנס לא חיישינן שהרי יודע שקוראין לכל א' ג"פ ואי משום דאין בפ' ט' פסוקים ה"ל למשלם לא' ולב' כדינו ולמחסר לשלישי משא"כ בשלישי שיטעו היוצאים משום דסליק עניניה:

ופירוש זמן כפרה ששעיר ר"ח מכפר על טומאת המקדש וע"ד זה פירש הרי"ף על הא דאמרינן בגמרא שהקב"ה אמר לישראל הביאו עלי כפרה על שמיעטתי את הלבנה אין לפרש כפשוטו שהכפרה בשביל הש"י דלא שייך לגבי שמיא כפרה אלא ה"פ כשהקב"ה השיב את הלבנה שישראל ימנו לה ר"ח ומועדים ולזה אמר לישראל הביאו אלי כפרה כלומר אותו קרבן שהוא כפרה שלכם וכמ"ש רבינו הביאו אותו בר"ח בשביל שאמרתי ללבנה שממנה ימנו ישראל המועדים: