Prisha, Orach Chayim

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

אך ביום הראשון תשביתו כו' וכשמשביתו ביום ראשון הרי שהה שעה א' ורש"י בפי' החומש דייק לה מדכתיב לא תשחט על חמץ דם זבחי ורבינו לא רצה לתפוס האי קרא ותפס ל' הגמרא מימרא דאביי פרק קמא דפסחים ואביי גופא נמי לא נקטה אפשר משום דנוכל לפרשו לא תשחט הפסח על לחם חלת חמץ כמו תודה וכמ"ש לקמן אליבא דר"ש ע"ש. ומהרמ"י כתב וז"ל ומה שתולין הנס בשבת ולא ביום י' לחדש איזה יום שיהיה מפני שלא בא הנס אלא ע"י שמירת שבת שמפני שידעו המצריים שהיו ישראל שומרים השבת במצרים כדאיתא במדרש היו מתמיהין שהיו מטפלים בהם בשבת וע"י כך שאלו אותם לכך קורין דוקא שבת הגדול עכ"ל ואני שמעתי לפי שהיו יודעים שאסור לעשות קשר בשבת ראו אותם קושרים בכרעי מיטתם לכך שאלו (כי לא ידעו שיש חילוק בין קשר של קיימא ובין קשר שאינו של קיימא) והשיבו כי מצות השם עליהם כו' וא"כ היה עיקר הנס בשביל השבת לכך קורין דוקא שבת הגדול וק"ל שייך לעיל סוף סי' ת"ל:

שלפני שבעה ימים כו' וראשון פי' קודם כמו הראשון אדם תולד דפי' הקודם אדם נולדת:

ממדרש הפסוקים כו' דאך ביום הראשון הוא חץ בל' אח"ס בט"ע גי"ף דכ"ץ גמ' ועיין בדרישה:

ב' שעות קודם מפרש בגמרא טעמיה גזירה משום יום המעונן דכיון דליכא חמה אתי למיטעי ומחליף ליה חמש בשבע ופריך אי הכי אפילו ארבע נמי לא ליכול ומשני ארבע זמן סעודה לכל ולא אתי למיטעי ודעת הרמב"ם ובעל תרומת הדשן בזה דהא ששנינו אוכלין כל ארבע היינו לומר שאוכלין עד שליש היום בין בשנה פשוטה שהיום קצר בין שהשנה מעוברת שהיום ארוך דד' שעות דקאמרי חכמים היינו לפי שחשבו היום לי"ב שעות והלילה לי"ב שעות ודו"ק ב"י עיין שם:

שיבטלנו בלבו כו' דכתיב לא יראה לך חמץ שלך כו' וכשמבטל הרי הוא מפקיר אף ע"ג דאדם שמפקיר נכסיו בלשון ליהוי כעפרא דארעא אינו הפקר ומכ"ש הכא דלא מבטל אלא בלב מ"מ שאני חמץ שאינו ברשותו של אדם שהרי אסור בהנאה אלא שעשאו הכתוב כאילו הוא ברשותו ומש"ה בגילוי דעת בעלמא דלא ניחא ליה דליהוי זכות ביה סגי ומהני אפילו לחמץ ידוע עכ"ל ר"ן:

תהיה לאור הנר דכתיב אחפש ירושלים כו' כצ"ל פי' דילפינן מציאה ממציאה כתיב הכא שאור לא ימצא בבתיכם וכתיב התם ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא ומציאה מחיפוש דידיה וחיפוש מנרות דכתיב אחפש ירושלים בנרות גמרא פ"ק דפסחים ושם עוד דילפינן נרות מנר מצוה ותורה אור לבדוק הנר יחידי גם יש ללמוד מנר אלהים נשמת אדם חופש כל חדרי בטן נלמד ממנו לחפש בכל המקומות ועיין ב"י:

גם היא שעה ידועה שכל אדם מצוי אז בביתו פי' ונפקא מיניה בההיא טעמא דאפילו אכסדרה שאורה רב וא"צ בדיקה לאור הנר מ"מ אל יסמוך ע"ז לבדוק ביום שמא ישכח וק"ל: