זמנה אחר מנחה כמ"ש בסימן רכ"ה:

ור"ת היה נוהג כו' ואז צריך לעשות קודם שעה עשירית דמשם ואילך אסור לאכול כמו שכתוב בסימן תע"א:

במצה עשירה עיין ב"י:

וכן הורה רש"י כו' קאי וכן אדלעיל קאי אמשיירים ב' סעודות כו' וגם רש"י מודה דאי בעי למיכל מצה עשירה מצי אכיל דמש"ה לא יאכל שלא לתיאבון ולא קאמר אלא אמצה שאינה עשירה וכן דייק לישנא דקאמר כדי שיאכל אותה ואותה קאי אמצה שאינה עשירה אבל לפי מ"ש בשם רש"י ריש סימן רס"ב דס"ל דמי פירות אפי' לחוד מחמיצין מיד והוי חמץ נוקשה ואסור ללוש בהן א"כ כאן אסור: וביום השבת יבטל פי' ביטול שני שרגילים לעשות ביום:

יבטלנו בלבו כו' ואפילו יש שהות לחזור אפ"ה משום חומר פיקוח נפש העמידו עלי דין התורה דסגי בביטול:

כדי לילך ללמוד לפני רבו צ"ע כיון שת"ת קרי ליה כאן רשות למה אמר שהולך לערב כדי לילך למחר ללמוד אפילו אם הולך עתה ללמוד נמי ליחשב רשות גבייהו ואפשר לומר שנקט שהולך לערב כו' משום שהוא מילתא דפסיקתא דאילו הולך ללמוד אם יש לו אדם בביתו שיבער חמץ אזי עדיף טפי שילך הוא לדרכו ללמוד ויבער אחר החמץ משא"כ בהולך לערב דאז גם אם יש לו אדם אחר בביתו נאמר לו שהאחר יניח העירוב והוא ישאר בביתו ויבער חמצו שהוא מצוה בעצמו משא"כ הנחת העירוב ודו"ק והיותר נראה דלרבותא קאמר הולך לערב דאילו הולך ללמוד פשיטא דיבטל לימודו שעה אחת ויבער חמצו וילמוד אח"כ משא"כ כשמונע מלהניח עירובו דאז צריך לבטל לימודו כל י"ט ראשון וק"ל:

חשוב דבר הרשות לשון גמרא כאן שנה ר' גדול המעשה מן התלמוד דקרי ליה רשות גבי שחיטת פסחו ומילת בנו וסעודת אירוסין ועיין בדרישה: