Prisha, Orach Chayim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
לרש"י לאו דוקא כו' מפני שרש"י פי' שבניסן המעיינות רותחין שעדיין ימות הגשמים הם כדאמרינן במי שהיה טמא שבימות הגשמים החמה מהלכת בשיפולו של רקיע לפיכך כל העולם צונן והמעיינות חמין ולכך צריך י"ב שעות שיתקררו המים
ולהר"ר אליעזר ממיץ כו' פי' שהוא מפרש הטעם לפי שהחמה מהלכת בלילה תחת הארץ כדברי רבי שאמר בפרק מי שהיה טמא נראין דבריהם מדברינו והא ראיה שביום המעיינות צוננים ובלילה רותחין ולכך צריך שיהא שלא במחובר משנכנס הלילה:
וכן עמא דבר לשואבן בין השמשות ושוהין אותן י"ב שעות נמי ברש"י דעבדינן כחומרת רש"י וכחומרת ר"א ממי"ץ ועיין ב"י בשם הרא"ם:
אלא מי בורות פי' שהם סמוך לזמן יציאתם מן המקור אבל למימי נהרות המושכין דרך יום או יומים אין להקפיד כי כבר נתקררו בהלוכן:
אבל במים שלא לנו בדיעבד שרי וכ"פ רמ"א בש"ע וז"ל מורי ז"ל ואנו נוהגין כרי"ף ומ"מ בשוגג נראה להקל דאיכא תרי דעות להתיר עכ"ל:
וב"ה כתבו דוקא למצה משומרת כו' דכאן עובר אתקנת חכמים אבל התם שעת הדחק הוא:
וכן מים שלא לנו כו' פי' האי וכן כמו והא ראייה דהרי"ץ גיאת אזיל לטעמיה שעברה ולשה קאי נמי אמים שלנו והתם ודאי לאכילה שרי והא ראייה מבציקות של עכו"ם א"כ גם מים חמין דאסורין דוקא בכה"ג ועיין עוד בדרישה:
שלא ליתן מלח בפת כו' וכן כתב הכלבו בשם הראב"ד משום דמליח הרי הוא כרותח וכתב רמ"א ואפילו בדיעבד יש לאסור ואין טעם ברור כו':
גרסינן במנחות תבלה כו' ומצה כו' ס"א ל"ג מצה וכתב הראב"ד ואין יוצא בזה ידי חובת מצה: