אין הסומא יוצא במקלו אע"ג דבסמוך מתיר למי שנתכווצו רגליו היינו משום דלא יכול לילך בלא זה כמנעלים דידיה דמי אבל סומא במקל דידיה לתירוצי סוגיא דידיה עביד והוי דרך חול ואיכא זילותא די"ט אשר"י ומזה הדין דהסומא אסור לילך במקלו יש ללמוד דהזקנים אסורים להלך במקל בי"ט וכ"ש בשבת דדמי לסומא דלתירוצי סוגיא עביד:

ונושאין אותו בו עיין בב"י שמביא דברי הרמב"ם והר"ן שפי' כל א' בענין אחר:

ואינו יכול לילך שם בע"א כו' כגון שהוא זקן או חולה:

ובלבד שלא יכתף פירש"י משום דמיחזי דרך חול ופרהסיא ולהוליך למקום רחוק מדברי רבינו שכתב כאן גבי י"ט התירו אי איכא ביעתותא ולעיל גבי שבת כתב סתמא לאיסור ובלבד שלא יכתף ולא הזכיר היתר משום ביעתותא ואיכא למשמע מיניה דגבי שבת אסר רבינו לכתף אפי' היכא דאיכא ביעתותא משום דשבת חמור ולא יליף מי"ט ואפ"ה שרי להוציא בשבת בכסא והטעם אפשר כיון דקי"ל החי נושא את עצמו לא מיתסר להוציא את האדם אלא מדרבנן ובמקום שרבים צריכים לו לא גזרו וכמ"ש ב"י בסי' ש"א ואע"ג דמר זוטרא ואמימר מכתפי להו בשבתא דריגלא אלמא דבשבת נמי שרי לכתף הרי כבר פירש"י דבבית המדרש היו מכתפים אותם עד מקומם ועד"ז נראה שיש ליישב הרי"ף ורמב"ם שלא הזכירו דין זה גבי שבת משום דאזלי לטעמייהו דסברי יציאה בכסא שאמרו היינו שהיו נוהגים להוציא אחר האנשים החשובים כסא ביד איש אחר לישב כן במקום שירצה וכמ"ש המ"מ וב"י בסי' זה לפי' דברי הרמב"ם ע"ש וכיון שנושאיי הכסא בפני עצמו אין לו טעם להתירו בשבת ולכך לא הזכירו דין זה בשבת ויכול להיות דאם נושאין אותן אנשים בכסא מודה הרי"ף דשרי אף בשבת מטעם דחי נושא את עצמו ובדינא הם שוים לרבינו ובזה נתיישב תמיהת ב"י שתמה בסי' ש"א ע"ש:

ואין מנהגין אותה במקל אפי' כשהכינו אותו מאתמול לכן משום שנראה כאילו רוצה להוליכה ממקום למקום שהוא צריך להנהיגה הרבה כדי למוכרה בשוק: