Prisha, Orach Chayim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אסור להשקותה פי' ב"י לפי שאין פסידא במועד ואם היה בהם הפסד כבר הגיע ההפסד מערב המועד ואין מותר אלא דבר האבוד במועד:
שמא יתקלקל פי' שמא יפלו כתליו ויבא לתקן במועד והוי טירחא יתירה ב"י:
או ממי הגשמים ומקובצים אסור דאע"ג דמתחלה א"צ לדלות ומשקה מהם בקלוח מ"מ אח"כ כשנתמעט צריך לטרוח ולדלות משא"כ במעיין דלעולם הוא משקה ברגליו בקלוח נ"י:
לפי שהן פוסקים ז"ל ב"י אעפ"י שלא פסקו מי נהר מלשפוך לתוכן כיון שאין יוצאין מהן אסור דבעלי שדות אחרים ממשיכים המים לשדותיהן אחר שנתמלא חריצי שדה זה וחיישינן שיפסקו המים מלבא לתוך החריץ וע"י השקאתו יחסרו המים ויצטרך לדלות אבל כשאמת המים עוברת ביניהם ר"ל שנכנס לתוך החריץ מצד זה ויוצא מצד זה שהלכה אמה זו להשקות שדות אחרים כל כה"ג ליכא למיחש שיפסקו בעלי השדות מי הנהר שהרי צריכין עדיין להשקות כמה שדות אחרים ואמת המים כזו אין דרך להפסיקה מהנהר ולכך שרי להשקות ונ"ל דיאורות המושכים מהאגמים דלא פסקו דשרי נמי מיירי שהם נמשכים והולכים על פני השדות ומפני כך אין דרך להפסיקה מהאגמיה כו' ע"ש שמפורש עוד בע"א אבל זה נ"ל עיקר:
ראוי להשקות מן האמה גמרא דמימר אמר אי לא שתיא לחד יומא תשתי ?? לתרי או לתלתא יומי פרש"י מההיא אמת המים ולא טרח ומייתי מאמת המים אחריני:
או אפי' לא פסק אע"ג דעדיין לא פסק חיישינן שמא יפסיק וטרח ומייתי ממעיין אחר.
ועושה כדי להשביחן אסור כתב המ"מ ל"ד להשביחן אלא אפילו אם נפסדים אסור לדלות מהן שהים טירחא יתירא כמו שאמרו בשדה בבית השלחי' אם לא לצורך אכיל' התירו:
כתחת אילן זה לתחת אילן זה ואילן בשדה בית השלחים איירי דמיד צריכין למים ועוד דאין בזה טירחא יותר:
אין מתליעין האילנות פירש"י שנוטל תולעת שבאילן ולא מזהימין כשיש מכה באילן ונשרה קליפתו מדביקין שם זבל וקושרים שלא ימות אבל סכין שמן לגזום כדי שלא ימות אם נגזום קודם לכן ואסורים משום שאינן אבודים בהמתנה עד אחר הרגל א"נ משום טירחא יתירא תום':
אישות בריה שאין לה עינים:
והרמב"ם אוסר בשדה לבן הסמוכה כו' ק"ק על רבינו מאחר שכתב פלוגתא דהרמב"ם ורא"ש והו"ל לכתוב ג"כ דבאינה סמוכה אסור לרמב"ם אפי' ע"י שינוי כמ"ש בשמו ודלא כהרי"ף והרא"ש:
אין מכניסין צאן לדיר כו' אע"פ שאינו מזבל בידים מפני שנראה כמזבל והמזבל מתולדה דזורע או חורש הוא:
מותרין אף בשבת פי' א"צ למחות לו ויכול ליתן לו שכר דמזונו דמזונות לאו שכר ממש הוא ומדייר לאו מלאכה ממש הוא: ובלבד שלא ישכירנו דכל שאינו עושה אינו אומר לעו"ג ועושה:
לנער את הצאן בירושלמי מוליכן ממקום למקום ומתוך כך הגללים מתבערין:
ואם אין לו מה יאכל כו' אפי' אם מוצא בשוק לקנות אין מצריכין אותו לקנות אלא קוצר כו' רמב"ם: ואם לא יבצר הישראל כו' גם את שלו יפסיד כי יפרצו כרמו ויהיה כמרמס ואעפ"י דלפועלים אינו דבר האבוד התירו להם כמו שהתירו לו כשאין לפועל מה לאכול ראב"ד ואשר"י: