ואין מדליקין נרות רק נר אחד כו' במחשכים הושיבני ובאיכה רבתי איתא א"ל הקב"ה כו' ומכאן הביא ראייה מהר"ם למנהג שנהגו שלא להדליק בב"ה כ"א נר אחד לצורך החזן רא"ף מ"ו. וכתב האגודה עוד נר אחד להדליק ממנו נר חזן אם יכבה:

וקורא איכה כו' הגהות מממוני וכתב ר"ש דאמגילת רות וקינות ושה"ש מברכין בא"י אמ"ה אקב"ו של מקרא מגילה בלחש כדאיתא במסכת סופרים:

וש"צ בין גואל לרופא כמו בשאר תענית לפי דעת האשיר"י בסימן תקס"ה. וכתב רב עמרם מנהגינו להרבות סליחות בסלח לנו כתב אשר"י כבר נהגו אבותינו שלא לומר סליחות דאקרי מועד ומצוה עלינו לקיים מנהג אבותינו:

ואם חל בשני לדידן אינו יכול לחול בשני שהרי לא בד"ו פסח והסימן א"ת ב"ש כו' וק"ל:

ויש ממתינים למולו עד אחר חצות דמילה עושין אותו בשמחה דכתיב שש אנכי על אמרתיך ודעת התוספות שיברך על הכוס ויתן לתינוק לשתות ר"ל לתינוק הנימול מ"ו וק' אי דוקא קאמר הא לשאר תינוק אסור א"כ איך מסיק ע"ז רבינו וכתב ז"ל ומ"מ בט"ב שחל במ"ש לא אמרינן שיבדיל ויתן לתינוק כו' עד מפני שהוא קבוע בלא קבוע נמי הא לא מתירין גם במילה כ"א לתינוק הנימול אלא ודאי לכל התינוקות ס"ל דמותר וכן מוכח לקמן בסי' תקס"ט בב"י שמחלק בין כוס דשהחיינו בי"כ לכוס דמילה משום דקבוע וכן הוכחתי ג"כ בי"ד סי' רס"ה בהל' מילה ע"ש אלא נראה שמ"ו כ"כ שלכתחלה לא יתנו אלא לתינוק הנימול ודו"ק: