Prisha, Orach Chayim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אלו ברכות כו' וסוף באבות ובהודאות ואם כו' כצ"ל:
ואם בא לשחות בסוף כל ברכה כו' ה"ה בתחילת הברכה מורי ונ"ל דמש"ה קאמר בסוף משום דהתם אתי למיטעי כיון שמסיים בברוך אתה ה' כו' סומך הרואה שמחויב לשחות. ומזה הטעם אמר רבינו נמי לעיל והמדקדקים מכוונין לזקוף בסוף כו' נמי דה"ה בתחילת הברכה:
ועוד בה עשיריה כו' אע"ג דהוא ט"ו אפשר לומר שהן נגד זכרינו עם מלך עוזר כו' אבל הוא דוחק וב"י תירץ דמן ושבה ואילך קאמר דאיכא י"א תיבות ועיין לעיל סימן קט"ו דמשמע דאי אפשר לומר כן וכן תירוץ שכתב בשם הגה"ה א"א לומר ותירוץ ראשון עיקר וכן תירץ מהר"ם מלובלין ע"ש. וכתב מורי לזה יתיישב לשון דקאמר ועוד יש בפסוק ועוד בה עשירה כו' כלומר שבאותו פסוק יש אבל לא מתחילתו ועוד תירץ ב"י בע"א ע"ש ובהג"ה מצאתי שר"ל ועוד יש בפסוק עשרה כתובים ע"ד גוזמא כלומר הרבה פסוקים של תשובה ביחזקאל שיש בהן י"א תיבות וכן משמע הל' שאמר ועוד יש בפסוק כו' שאם לא כן הול"ל וי"א תיבות שבפסוק ועוד בה עשיריה ע"כ וק"ל:
שהם בעשר דברות פי' בדברות ראשונים דאילו באחרונים ע"ח אלפין יש בהן:
כי לחיים משמע לא כו' שמעתי מפרשים דהיינו מכח דהאות אחר הפתח צריכין להיות נדגשת וא' אינה מקבל דגוש ונופלת תחת הפתח להיות הקמץ וזהו דחוק בעיני דהא אמרו כן גם באומר לקרבן כמו לא קרבן כמ"ש רבינו בי"ד סימן ר"ז והתם לא שייך האי טעמא. ועיין מה שכתב רבינו לקמן סימן תקצ"א שאין לומר פסוק ויזכור כי בשר כו' בפסוקי זכרונות ושם פירשתי:
יש בו מ"ד תיבות כתב ב"י מכאן נראה שצ"ל כמו שידענו ה' אלהינו ולא כיש מוחקים תיבת כמו דא"כ לא הוי אלא מג' תיבות. ומהר"ל מלובלין גרס עוד אשר יבואו עמים וגו' עד ולחלות את פני כו' כצ"ל והטעם שיש באלו הפסוקים העניין כענין שנזכר בוכן תן פחדך ומלוך רמז לשם של ע"ב ושם בן ד' מתגלגל כו' ר"ל כזה ? הרי לך ע"ב א"נ כזה ? הכל ע"ב וזה הפירוש האחרון נראה יותר שכן משמע ל' רבינו שכתוב מתגלגל בצירופו שמשמע שמגלגלין תמיד אות הראשון ומצטרפין הכל יחד אצל אות שאחריו ועוד שדרשו ופרשו באר היטב בשבעים לשון והביאו רש"י בפרשת דברים ובפרש' כי תבא ופירשו רא"ם שם כן ע"ש אבל לפי' הראשון הול"ל מתגלגל במלואו וכתב הכלבו שהני ג' ובכן נגד מלכיות זכרונות ושופרות עי' בב"י שהביאו:
שאין לאומרו פי' אכולהו קאי גם אזכרינו ומי כמוך והא דקאמר לאומרו ל' יחיד משום דר"ל דאין לומר להאי הוספה הנזכרת וק"ל:
אפי' זכרינו לחיים במגן כו' אבל מי כמוך משמע דלא דקדק שלא לאומרו דאינו בקשה אלא לשון שבח להש"י עוד י"ל דמכל חד נקט חדא מג' כתב מהר"ל מלובלין יש לתמוה דכאן כתב רבי' בשם בה"ג דאפי' זכרינו לחיים לא יאמר בג' ראשונות ולעיל בסי' קי"ב כתב בשם בה"ג דצרכי צבור שרי וכתב וכבר כתבתי לעיל שנ"ל להגיה שם לעיל רב האי במקום בה"ג: במס' סופרים כו'. פי"ט הלכה ח':
ובקושי התירו צ"ע דלטעמיה דיהיב רב האי דצרכי רבים שרי ועליו כתב וכן יש במסכ' סופרים א"כ למה בקושי התירו וצ"ל דמ"ש וכן יש במסכ' סופרים הוי מדברי רבי' שכתב שבמ"ס יש כדברי רב האי ולא מטעמיה דלדידיה שרי בכל עשי"ת ובמ"ס מתיר דווקא בר"ה וצ"ל שהיה לו טעם אחר ולא ס"ל חילוק דרב האי כיון דצרכי רבים הוא:
וא"צ להזכיר ר"ח כו' ומשמע מל' דלא ס"ל לעיקר האי דרשה שדרשו ז"ל מפסוק בכסה ליום חגינו איזהו חג שהחודש מתכסה כו' וכמ"ש רבי' בסי' תקצ"א בשם בעל הארוך. א"נ ס"ל האי דרשה לעיקר דכיון דא"צ להזכיר ממילא נשמע שאינו רשאי להזכירו מדכתיב בכסה וכו' שצריך לכסות החודש בכל מאי דלא צריכנא לגלויי וק"ל: דכתיב וביום שמחתכם כו' והיה לכם לזכרון גר אע"פ דדרשו רז"ל וביום שמחתכם זה שבת א"כ גם עליו קאי לזכרון ולמה אמר בסמוך שאם הוא שבת אומר את יום כו' מ"מ מנוחת שבת קובע הזכרה לעצמו וק"ל: וכתב רב האי שאין מנהג כו' כמו אבל רב האי כ' ואדלעיל קאי וכן מצאתי בס"א נדפס. מ"ש להזכיר מקרא קודש לשון מורי ואנו נוהגין לאימרו ועי' בסי' ת"ץ ושם כתבתי טעם למה אנו אומרין אותו:
ודברך מלכנו אמת במנהגים כתב שא"ל מלכנו וקיים לעד:
דהכי מסקינן הלכתא כו' ס"פ בכל מערבין פי' ולא אמרינן דלא שייך זמן אלא אג' רגלים ע"ש: תכתב בשנה טובה אפשר שהספר נקרא כן וכמ"ש מהרי"ל שהספר נקרא מחילה וסליחה ע"ש. א"נ משום דתכתב לשנה ר"ת תל"ט ל' לטיא וקללה וכן לשנה טובה תכתב ר"ת לט"ת שהוא ל' לטיא ומש"ה אפשר דכתב דנוהגין תכתב בשנה טובה בבי"ת. אבל בש"ע כתב. רמ"א דנוהגין לומר לשנה טובה: