אפי' על חטא ומכ"ש פירוט חטאים בפירוש דא"צ ולגירסת ב"י ר"ל דר' יונה הזכיר פורט החטא בלבד ועל חטא לא הזכיר וק"ל:

וא"א ז"ל כתב שיכול להתודות כו' כראב"י משום שנאמר כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד. ורי"ץ גיאות ס"ל כת"ק דס"ל דהוי ככלב ששב על קיאו וראבי"ה ס"ל דלא הו"ל ככלב ששב על קיאו כ"א בעבר ושנה:

כתב רב עמרם החותם בא"י כו' אכל י"כ חוץ מנעילה קאי דבנעילה אפילו לדידיה יכול לחתום כ"פ ב"י דעת רב עמרם ולא כמ"ש רבינו בשמו לקמן סימן תרכ"ג דאפי' בתפלת נעילה ס"ל דאינו חותם כמו בשאר תפילות וע"ל מ"ש.

ולפירש"י יכול לחתום שהוא גורס כו' ז"ל הגמ' י"כ עם חשיכה מתפללין שבע ומתוודה וחותם בוידוי ד"ר מאיר וחכמים אומרים מתפלל ו' ואם רצה לחתום בוידוי חותם וכן בתוספות וכן גי' רב עמרם וסבר דדוקא אנעילה קיימי חכמים ופלוגתתם עם ר"ת היא אם חייב לחתום או רשאי ורש"י גורס כל מקום שזקוק לז' בגמרא ומשמע דה"ה לתפילת מנחה עי"כ דמה שאמרו זקוק לז' לאו לאפוקי י"ח אלא לאפוקי וידוי שאינו סמוך לתפלה שאינו רשאי לחתום ולפי' הפלוגתא הוא דר"מ ס"ל דבנעילה דווקא חותם אבל לא בשאר תפילות וחכמים אמרו אפי' במנחה חותם וזהו שכתב רבינו וכיון שחכמים אמרו כו' כך הלכה פי' אע"פ דר"מ לא ס"ל אלא דווקא בנעילה. ומש"ה סיים רבינו כיון דאיכא פלוגתא דרבוותא ר"ל שהרי לדברי ר"ע גם רבנן מודים במנחה ואינו חותם אלא דפליגי אחיוב חתימה דאמר רבי מאיר גבי נעילה ודו"ק.

שאין לו להחזירו משמע דהתפלה גופו חוזר ש"צ במנחה וכן במנהגים ולא כמו שנוהגים עתה בקצת קהילות ועיין בב"י שהביא מנהג ספרד דמשמע ג"כ שלא היה חוזר כלל:

צריכים אתם להודיעם כו' פי' אתם צריכין להודיעם לכל הקהל. וללמדם סדר הוידוי ועניינו בדי שכל אחד יתודה אחר תפילתו: