Prisha, Orach Chayim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
היה שוהין שעה א' קודם תפלה כתב ר' יונה מוכיח דשעה זו דוקא קאמר מדקאמר בגמרא ע"ז מכדי ג' תפלות בכל יום הרי ט' שעות תורתן ומלאכתן אימת נעשית כו' ש"מ דדוקא שעה ממש קאמר ורבינו שכתב ישהא מעט כו' אפשר דה"ק לפחות כל אדם צריך לשהות מעט שהרי חסידים הראשונים היו שוהין אפילו שעה אחת ממש. ולעיל סי' צ' דאמר שי"א שישהא כדי הילוך שיעור ב' פתחים קודם שיתחיל להתפלל אפשר דהיינו שיעור מועט דאמר הכא דשיעור ב' פתחים הוא כדי הילוך ח' טפחים והא דהדר וכתבו כאן לפי שרש"י פי' שיכנס לפנים משיעור ב' פתחים ולפירושו הסכים רבינו ולא איירי לפי זה בשהייה לכך הוצרך לחזור ולכתבו:
שמטהר לצאת ממנה ושעה א' היו מתפללין כו' כצ"ל:
אלא מתוך כובד ראש ז"ל ר"י ל"ד כובד ראש אלא מפני שהראש הוא עיקר כל האברים וכשמכביד אותו עליו כל האברים נכנעים:
אלא מתוך שמחה פרק אין עומדין פירש"י כגון דברי תנחומין של תורה כגון בשחרית סמוך לגאולת מצרים [כדלקמן סי' קי"א] במנחה סמוך לתהלה לדוד שהוא של שבת ותנחומין כגון רצון יראיו יעשה שומר ה' את כל אוהביו וכגון מקראות הסדורות בתפלת ערבית כי לא יטוש ה' את עמו וכיוצא בהם:
ולכך נהגו כ"כ תוס' ורא"ש:
אלא מתוך הלכה פסוקה כו' פירש"י שאינה צריכה עיון שלא יהא מהרהר בה בתפלתה:
מתוך הלכה פסוקה כו' ר"ל דמלת הלכה ידובר על מילתא דפסיקא ולא על הדבר שצריך עיוני דההוא תלמוד מיקרי:
והיינו נמי כמו מתוך שמחה שהתורה משמחה והא דלעיל גבי אשרי ופסוקי דזמרה לא מסיים רבינו שהתורה משמחתו י"ל דלעיל לא בעי למימר אלא שיאמרו דברי תנחומין המשמחין את הלב כדי לעמוד בתפלה מתוך שמחה וכדי שלא תקשה עליו א"כ למה נדקדק לומר דוקא אשרי ופסוקי דומרה הלא נמצא כמה דברים המשמחין לכך מסיים של מצוה שעוסק בד"ת כלומר שיש בזה השמחה עוד מצוה של תלמוד תורה אבל לא קאמר שהתורה משמחת אותו אלא הענין דפסוקי הוא דבר שמשמח את לבו אבל הכא מיירי בעוסק בדבר הלכה שאין הענין בעצמו דבר המשמח את הלב לכך צריך ליתן הטעם משום שהתורה בעצמה משמחת הלב כשהוא עומד על אמתת ההלכה וק"ל:
העוסק בצרכי ציבור כו' כמו שא"צ לפסוק כו' כדלקמן בסי' ק"ו שהרי גם כאן א"א לדחותו לאחר זמן ודומה לזה לעיל ס"ס נ"ד. ונראה דאם ע"י עסק זה בצרכי ציבור עבר זמן התפלה דא"צ להשלים אותה בזמן תפלה שאחריה וע"ד שיתבאר לקמן בסימן ק"ח דשאני הכא דלא היה מוטל עליו להתפלל בזמן תפלה שעבר וכמ"ש רבינו בי"ד סי' שמ"א בשם הרא"ש ז"ל ראיתי לא"א שמת לו מת בשבת כו' עד ולאחר שנקבר המת התפלל תפלת שחרית שעדיין לא עבר זמנה אבל תפלת ערבית לא שכבר עבר זמנה ולא דמי לשכח ולא התפלל ערבית שמתפלל שחרית שתים דשאני דבלילה לא היה חייב להתפלל עכ"ל: