Prisha, Yoreh De'ah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כתב הרשב"א אע"פ שאין חתיכה שבלעה איסור נ"נ. דהוא סבר כרבי' אפרים דאין חתיכה נ"נ אלא בבשר בחלב וכתב ב"י ודברים אלו לא מפי עצמו אמרם אלא מפי רבי' אפרים. ואע"ג דכתב רבינו לעיל סימן צ"ב ופסק רבי' אפרים כו' דבאיסור שאפשר לסוחטו אפילו חתיכה עצמה מותרת נ"ל שרבינו סיים כן בדברי ר"א והוא לפי סברתו וז"ש ואז אפילו החתיכה עצמה חוזרת להיות מותר ר"ל דלפי זאת הסברא הוא סובר כן אבל רבי' אפרים סובר שהיא נשארת באיסורה וכמ"ש כאן הרשב"א וכמ"ש בשם ב"י שכ"כ מפי ר"א:
לפי שאיסור שבה אינו נפלט ממנה לגמרי כו' ביאור דבריו הואיל ואיתא כאן תרתי לריעותא חדא שאין האיסור שבזאת החתיכה נפלט ממנה לגמרי אלא נשאר בה קצת איסור ועוד שאין זאת החתיכה נבללת תוך ההיתר שבקדרה הלכך נשארת באיסורה משא"כ בדם שנפל לרוטב של היתר ואסרה מחמת מיעוטה וחזר ונתרבה היתר דאף על פי שגם אין האיסור נפלט ממנה לגמרי מן הרוטב מכל מקום הואיל וכל הרוטב נבלל עם ההיתר שנפל לתוכו הכל מותר:
ואיני מבין דבריו דכיון שהכל מצטרף לבטלו כו' ביאור דברי רבינו שר"ל דבמ"ש הרשב"א שאין האיסור נפלט ממנה לגמרי מסכים עמו שכן הוא אלא במ"ש הרשב"א ואינו נבלל כו' דמשמע מזה שבזאת החתיכה נשאר יותר איסור ממה שנכנס בשאר החתוכות וע"ז כתב רבינו דז"א דכיון שהכל מצטרף לבטלו ר"ל גם האיסור מצטרף לבטלו דפשוט הוא שגם האיסור מצטרף לבטל הבלוע בתוכו לפי דעת הרשב"א דס"ל כר"א דלא אמרינן חענ"נ ואפשר לסוחטו מותר והואיל וכן הוא ע"כ צריך לומר שלא נשאר בחתיכה זאת מאיסור הבלוע בה יותר ממה שנבלע בשאר החתיכות דאם איתא שנשאר בה יותר מהאיסור ממה שנבלע בשאר החתיכות אם כן עדיין שם איסור עליה ואיך יעלה על הדעת שתצטרף עם שאר החתיכות לבטל האיסור ודי לה להוציא את עצמה שלא נצטרך ששים כנגד כולה ואם כן לפי מה דקי"ל פשוט למ"ד אפשר לסוחטו מותר אין החתיכה ענ"נ שהחתיכה שבה האיסור נבלע מצטרפת לבטל האיסור ודאי גם זאת החתיכה עצמה מותרת כנ"ל ביאור דברי רבינו ועיין בדרישה ואע"ג דאמרינן לעיל כחל שנתבשל עם שאר בשר שמצטרף לששים והכחל אסור התם אין הטעם משום שנשאר בכחל חלב הבלוע יותר ממה שבלעו שאר החתיכות דאם כן לא היינו מצטרפין הכחל לששים אלא התם היינו טעמא שהכחל אסור משום שיש בה חלב כנוס בעין. ולפי מ"ש לעיל גבי כחל הטעם משום דחיישינן שמא יקחנה מן הקדרה קודם גמר בישולה דאז היא אסורה שבלעה מבשר שבקדרה ועדיין לא פלטה כל חלב הבלוע בה נמצא שמעורב בה בשר בחלב ומש"ה אסורה אבל מ"מ מצטרפין אותה לששים דאף אם יקחנה מהקדרה קודם גמר בישולה אפ"ה אמרינן בממ"נ הנשארות מותרות דאי פלטה כל הבלוע בה הרי יש ס' לבטלו ואי לא פלטה כל הבלוע בה כל שכן שהנשארות מותרות שא"צ אפילו ששים ולפ"ז אפשר לומר דגם כאן זאת החתיכה אסורה מהאי טעמא דחיישינן שמא יקחנה מן הקדרה קודם גמר בישולה דעדיין לא פלטה כל הבלוע בה ואסורה ומ"מ שאר החתיכות מותרות בממ"נ כמ"ש:
וכתב עוד הרשב"א וכו' עד ותאסר מה שבקדרה ז"ל שם שהרי אם נפל לקדרה אחרת היה אוסר אותה. ויש לדקדק דהואיל וחתיכה זו כבר נמלחה בחלבה אם כן נאסרה כולה ע"י המלח וכמ"ש ב"י דף צ"ה ע"ב דמליחה מפעפעת החלב ומדמה מליחה לצלי בזה וכתב שם בשם הרשב"א דאדרבה יותר י"ל דמפעפע במליחה מבצלי וי"ל דמיירי בשעה שמלחה היה ששים בחתיכה נגד החלב ואחר המליחה חתך הבשר לחתיכות ונשאר החלב דבוק בחתיכה אחת שאין בה ששים לבטל החלב ויש להוכיח מכאן דהרשב"א לא ס"ל איסור דבוק. וע"ש בב"י שהקשה דברי הרמב"ם דידיה אדידיה שכתב דחלב שמלח עם בשר בדיעבד אין צריך אלא הדחה ובמקום אחר מחמיר הרבה בבשר נבילה מליח שנבלל עם שחוטה ותירץ שם דאפשר לומר דמיירי בחלב דרבנן ע"ש ולפ"ז גם בכאן יש ליישב כן אלא שצ"ל דבבישול החמירו יותר בחלב דרבנן מבמליחה ועוד כתב שם ישובים אחרים ולא שייכים כאן:
וזה לפי סברתי שאף לאחר שנתבטלה לא חזרה להתירה ואף שיש לחלק ולומר דשאני התם דנאסר מתחילה מש"ה נשאר באיסורו משא"כ כאן דלא נאסר קודם דהא הוה ששים נגדו מיד בנפילתו לקדרה מ"מ ה"ק דלסברתו דס"ל דאינו נסחט אח"כ לגמרי כ"כ. דאילו לסברת דאפשר לסוחטו מותר אין כאן טעם לאסור:
אבל לפי מ"ש כו' אין לחוש פירוש דגם גבי חלב ס"ל כיון שיש שם ששים נתבטל טעם החלב ואינו אוסר עוד אותה חתיכה וכל שכן חתיכה אחרת ומ"ש ומכל מקום יש לחלק כו' פשוט הוא: