Prisha, Yoreh De'ah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כתב בסמ"ג הוא בסימן קל"ב דף מ"ד סוף ע"א:
יש אוסרין אפי' כשמכירו וזורק וכו' לפי שכשמערה המים כו' עד וחוזרין ונוגעין המים לכל הדגים המעיין בדברי הסמ"ג אלו יראה שלא הזכיר שם אם אוסרים במחבת או בקערה ונ"ל לבאר דבריו שמ"ש לפעמים בסוף העירוי כו' ר"ל כשרוצים לערות הדגים מהמחבת לקערה אז דרך כל אדם לשפוך המרק תחלה לקערה ואח"כ מערין הדגים משום דחיישינן שאם יהפכו המחבת כאחת ישפכו המרק. וחיישינן שמא לאחר ששפך המרק לקערה נשאר הדג טמא למטה עם קצת מרק ואז מיד נאסרו אותן עשרים או שלשים דגים שמונחין סביבו שהרי אין בהן ששים לבטל דבשלמא קודם ששפכו המרק לא היה בו כח לאסור סביבו שע"י המרק נצטרף כל מה שבמחבת לבטלו שהרוטב מוליך הטעם בכולה משא"כ עתה שאין שם אלא מעט רוטב ואח"כ חוזרין אותן דגים שנאסרו מטעם הדג טמא ע"י רוטב ואוסרין הסמוכין להם והנוגעין בהן נאסרו כדין חם בחם שצריך קליפה או נטילה הואיל ונגעו ביבש ואלו שנאסרו כדי קליפה אין בה כח לאסור המונחים עליהם והנוגעין בהם שהרי אין בהן כח לאסור את עצמן שיהיו כולן איסור ואיך יאסרו אחרים ועוד דאי סלקא דעתך שמיד במחבת יאסרו אלו את האחרים הסמוכים להם ואחרים האחרים עד כולן אם כן מיד יהא ששים נגד הטמא ולא נאסר כלום אלא עכ"ל שאין אלו אוסרין הסמוכין להן כמ"ש ואח"כ כשמערין לקערה אותן העשרים או שלשים שנאסרו ברוטב מדג הטמא חוזרין ואוסרין כל מה שבקערה בנגיעה שכל אחד אוסר כל סביבו בנגיעה אבל ע"י רוטב אין בהם כח לאסור דכלי שני הוא ואינו מוליך הטעם אבל בנגיעה מיהא אוסרין דדג עצמו והנאסרין ממנו ברוטב שהוא גוש יש בו חמימות כדי לאסור לחבירו הנוגע בו זהו טעם היש אוסרין. ואע"ג דרבינו ס"ל כיון שנתבטל הטעם שוב אינו אוסר כמ"ש בס"ס ק"ו וה"נ נתבטל קודם שעירו ממנה הרוטב דברים אלו הם דעת סמ"ג ומ"ש רבינו בסמוך על דברי הרשב"א גם על דברי הסמ"ג יש לומר כן אלא שבמה שיישב לדברי הרשב"א מיושב גם בכאן. ועיין מ"ש לעיל בס"ס ע"ב דנראה דאפילו המתירין כאן יש צד איסור שם בלב הדבוק באחד מהחתיכות. ואיפכא נמי אפילו האוסר כאן יכול להיות דמתיר לעיל מטעם שכתב שם דלמה נחוש לזה וע"ש:
ודעת היש מתירין משום דסבירא ליה שבמחבת לא נאסרו כולן כמ"ש אף לדעת היש אוסרין גם אלו השלשים עצמן אין בהן כח לאסור הנשארים כי אם על ידי בישול ובכלי שני אין שם בישול (ר"ל אף שלפעמים מערה הרוטב בתחילה עם הדגים לתוך הקערה ואחר כן חוזר ומערה כל הנשאר וא"כ למה אינן אוסרין אותן שבקערה שהרי יש מים בקערה משום דאותן המים הן בכלי שני ואינו מפליט איסור הנבלע ואפי' המעט מים שנשאר ומערה אותה אל הקערה ג"כ אין בו כח נהפליט ולהבליע אח"כ בדגים שבתוך הקערה ואינו אוסר בעירוי לפי שהרוטב נשפך תחלה לחוד ואח"כ הדגים ואם נשפכים כאחד בטל בקערה בס' עכ"ה) ואלו שאסורין בטלים ברוב כמו שמבואר ואע"פ שהאיסור עצמו אוסר בנגיעה בעודו חם אפי' בקערה יש לומר מ"מ אינו אוסר אלא סביבו שהוא מעט ובטלים ומה שנתנו היש מתירין טעם לאלו ל' שבטלים ברוב הלא י"ל שאף היש אוסרין מודים לזה אלא שס"ל דע"י נגיעה בחם נאסרו כולן נראה לומר שאלו היש מתירין אמרו מילייהו באפי נפשיה ואמרו על הסדר שכשנמצא הדג טמא יש מסתבר שאסר סביבו וע"ז אמרו שאלו בטילים וא"ת יאסרו השאר בנגיעתן על זה אמרו שאין נגיעה אוסרת אלא בדבר שאיסורו כו'.
י"א זבוב או נמלה כו' צריך ליזהר ע"ל בסימן צ"ח כתבתי דל"ק מכאן מידי.
ואם יחזור ויתחבנה בקדירה אוסרת אם אין בה ס' משמע הא אם יש בה כ' מותר לתוחבה בה לכתחילה אף שהכף כבר נאסר ואין הדין כן בשאר איסורין בכאן הקילו כיון דטעם הזבוב דבר מאוס הוא והא ראיה דהרשב"א מתיר אפי' הכף וכמ"ש בס"ס ק"ד. והא דמתחיל וקאמר דצריך ליזהר שלא יחזור ויתחוב הכף בקדירה ולא חילק דאם בקדירה ודאי ס' נגדה מותר דה"ט כיון דבשאר איסורין אף בשיש ס' נגדה אסורה לכתחילה חששו אם יקילו בזה מטעם דטעם זבוב מאוס הוא יקילו לתוחבה גם כשאין ס' בקדירה נגדה מהאי טעמא וק"ל:
א"צ ששים אלא כנגד הזבוב הבלוע בה אפי' כנגד הזבוב עצמה כבר כתב לעיל ס"ס ק"ד בשם הרשב"א דבטל הנימוח ממנה ברוב כיון שהוא דבר מאוס אלא שכתב כאן דין אליבא דמאן דפליג עליה. גם י"ל דבסי' ק"ד כתב דאין לאסור בדיעבד וכאן כתב דמ"מ יש ליזהר לכתחילה.