Prisha, Yoreh De'ah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שכר אלו מפורשים בתורה ר"ל אבל שאר מנהגי עובדי כוכבים אף שנכלל במ"ש ובחוקותיהם לא תלכו וכדמסיק מכל מקום אינן מפורשים בתורה והא ראיה דנפעמים מקילין בו כמו שכתב בסוף סימן זה שהקילו בקרוב למלכות וכיוצא בו והתורה מסרו אותו ביד חכמים וכמ"ש שם:
אלא יהיה ישראל מובדל מהם וידוע במלבושיו עד"ר מ"ש בשם מהרי"ק ולפ"ז נראה דמ"ש הרמב"ם אח"כ לא ילבש מלבוש המיוחד להן הוא פי' למ"ש תחלה וידוע במלבושיו דהיינו דוקא במלבוש המיוחד להן ול"ג ולא ילבש בוי"ו אלא לא ילבש בלא וי"ו וכן הוא בהדיא במיימוני אבל לפי מ"ש בספרי רבינו בוי"ו בכל הספרים א"א לפרשו הכי וצ"ל דרבינו ס"ל דה"פ דמלבוש שלובשין תמיד צריך שיהיה ידוע בו ומובדל מהן. וללבוש מלבוש ארעי בו אינו אסור אלא במיוחד להן. א"נ כשדר בין העובדי כוכבים דשייך לטעות ולומר שעובד כוכבים הוא אסור ללבוש כ"א מלבוש מיוחד וז"ש ולא מדמין להן וק"ל:
ולא יגלח מן הצדדים זהו פירוש מ"ש שלא יגדל ציצית ראשו כו' ופירש"י דהיינו או שיגלח מן הצדדין כו' או מכנגד פניו כו' ב"י פירוש זה אינו מוכרע כי נלע"ד דתרתי קאמר דאסור לגדל ציצית כמו ציצית שלהן אף שאינו מגלח כמו שמגלחין הן. ואח"כ אמר דלא יגלח כמו שמגלחין הן אף שאינו מגדל ציצית ראשו כמו הן וק"ל:
שנקרא בלורית ועיין מ"ש סימן קנ"ו בשם רש"י:
ולא יגלח השער מכנגד פניו מאוזן לאוזן ויניח הפרע ז"ל הערוך הגון מלכות יון שקוצצין שער ראשיהן מלפניהן עד האוזן ומניחין השער שכנגד העורף נוטף ומתפזר לאחוריהם ע"כ (ופרע מלשון גידול עכ"ה) פירוש שמגלחין חצי הראש עד כנגד האזנים וזהו הנקרא בגמרא מספר קומי פירש"י שמספרים שערות שלקמי פניו שמכנגד האזנים והלאה אין שייך לחצי שלפניו אלא לאחוריו לצד העורף ולפירש"י זה ג"כ בלורית הנקרא בגמרא ר"ל השערות הנשארים מכנגד האזנים ולמעלה והלאה לצד העורף נקרא בלורית ומה שסיפר לפניו נקרא מספר קומי אלא שהרמב"ם מפרש שב' ענייני תספורת הן ב"י ע"ש כמו שמפרש כאן הטור:
ולא יבנה מקומות כבנין היכלות של אליל כו' כתב עליו הראב"ד איני יודע מהו זה אם יאמר שלא יעשה צורות כמו שהן עושין או שלא יעשה שם חמנים סימן לקבץ בו הרבים כדרך שהם עושין עכ"ל:
וכל העושה אחד מאלו או כיוצא בו לוקה אע"ג דבלאו אחד נאסרו כל הדברים אלו לא חשיבי לאו שבכללות משום דכולהו בלאו א' ומטעם א' מיתסרו:
מי שקרוב למלכות וצריך ללבוש במלבושיהם ולדמות להם מותר בכל ז"ל ב"י וא"ת כיון דמדאורייתא אסירי ה"מ ומילקי נמי לקי עלייהו היאך היה כח ביד חכמים להתיר איסור של תורה וי"ל משום הצלת נפשות יש כח בידם להתיר שעומדין בפרץ לבטל הגזירות והנהו ת' ילדים של דוד שהיו מספרי קומי ומגדלי בלורית נמי מהאי טעמא שרי להו דהוו אזלי בראשי גייסות לבעותי אויבים ועי"ל שהתורה לא פרשה דבר אלא סתמא כתבה ובחקותיהם לא תלכו ומסרה הדבר לחכמים והם אסרו דברים אלו לשאר בני אדם דוקא וקרא דבחקותיהם יתקיים בקרובי מלכות בשאר דברים שאינם לא מעלין ולא מורידין בקורבתן למלכות: