Prisha, Yoreh De'ah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שהן הלבן והירוק שאין בו נטיה כלל למראה דם שהוא אדום כדכתיב ויראו מואב את המים אדומים כדם:
בין צהוב כזהב שנוטה קצת לאדמומית ובזה דוקא פליגי עקביא בן מהללאל תוס':
כזה ראיתי ואבדתיו שהרי התורה האמינתה שנא' וספרה לה לעצמה:
אין סומכין עליה אלא אמרינן שטועה היא בדמיונה כיון שיש ריעותא לפנינו:
הכניסה שפופרת והוציאה בה דם טהורה ומפרש טעמא בגמרא דבבשרה אמר רחמנא ולא בשפופרת ופירש רש"י בשפופרת הכניסה קנה חלול באותו מקום ונמצא בתוכו דם. בבשרה דם יהא זובה בבשרה שיצא דרך כותלי בית הרחם ואינו מפסיק (והא שפופרת מפסיק) וז"ל הרמב"ם בפ"ה שנא' דם יהיה זובה בבשרה עד שתראה בבשרה כדרך שהנשים רואות ואין דרך אשה לראות בשפופרת עכ"ל ורבינו נראה שהוא סבר כפי' הרמב"ם:
בענין שנוגע בבשרה פי' בשר האשה שבאותו מקום נוגע בדם שבצד החתיכה בבקעים ולישנא דקרא נקט דם יהיה זובה בבשרה פי' וכ"ש אם אינה מבוקעת אלא דם הוא באמצע החתיכה בענין שאינו נוגע בבשר:
ולא היתה פוסקת לראות כל זמן שאותן החתיכות כו' נראה שהיתה רואה דם ממש ואפ"ה היה מטהר אותה מפני שהיא תולה שמהחתיכות שבבית החיצון נמשך הדם וכיון שבשעה שנעקר לא היה דם אלא בחתיכה טהור אבל מלשון הרא"ש לא משמע הכי אלא כמין חתיכות בשר היו יוצאות בעצמם ואע"פ שהיה דם בתוך החתיכות והיו מבוקעות היה מטהר משום דאין דרך אשה להיות רואה בענין זה אבל אם היתה רואה דם בהדיא בלא חתיכה בהא לא איירי ואפשר דכה"ג טמויי נמי מטמא לה דאע"ג דתלי במכה כמ"ש בסי' שקודם זה ה"מ במכה שבצדדין אבל הכא שהמכה היתה במקור עצמו איכא למימר דמטמא ב"י ולפ"ז מ"ש ולא היתה פוסקת מלראות קאי אחתיכות ונראה דלשון הרא"ש אינו מוכרח לפרשו דקאי אחתיכות אלא נראה דקאי ג"כ אדם שבא מהחתיכות וגם ל' רבינו משמע דקאי אדם כמ"ש ב"י בעצמו (ועיין בש"ע שרמ"א כתב ג"כ אפילו ראתה דם עכ"ה):
אבל חתיכה גדולה היינו כל שהיא גדולה משפופרת דקה שבדקין יש להחמיר ולטמאות ב"י בסוף הסימן ע"ש: (שא"א לפתיחת הקבר בלא דם ר"ל בלא דם הבא מן המקור ואמרינן מסתמא יש שם דם והוא נסתר בכותלי בית הרחם עכ"ה):
ששאבו בקיץ מן הנהר ומיד כששואבין מן הנהר הן חמין וא"צ עמידה בבית אלא כששואבין מן המעיין:
שחום הבית מחממתן כו' וסתם פושרין אינן חמין יותר מחמימות הרוק ריטב"א:
צורתן מוכחת עליהן שהן בריה שאין דרך דם להתייבש ולהעשות צורות אלו ומיהו אם נמוחו הרי אנו רואין שהיה דם ונתייבש דרק מקרה הראב"ד וכתב הרשב"א והא דאם לא נימוחו טהור דוקא דבר מועט וקטן דאל"כ הא א"א לפתיחת הקבר בלא דם וה"ה החתיכה שמתיר הרז"ה מיירי נמי בקטנה בית יוסף:
והרז"ה כתב שגם החתיכות דם אם כו' כצ"ל: