Prisha, Yoreh De'ah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שמא מחמת חימוד ראתה טיפת דם כחרדל צ"ל דאדלעיל קאי דלכך צריכה ז' נקיים מה"ט שמא מחמת חימוד ראתה והא דלא הרגישה מפני שהיה קטן כחרדל אבל לא בא ליתן טעם אמ"ש אפי' בדקה עצמה ונמצא טהורה דמ"מ חוששין מטעם דטיפת דם כחרדל א"א לעמוד עליו בבדיקה דהא אמרינן לעיל דאם ראתה טיפת דם כחרדל שהיא טמאה אלמא דאפשר להבחין שראתה טיפת דם כחרדל מיהו י"ל דלעיל קאמר דאם אירע דראתה בבדיקתה טיפת דם כחרדל שהיא טמאה וכאן קאמר דאין לסמוך אזה לומר שכיון שלא ראתה שהיא טהורה דכיון דמצוי הוא דע"י חימוד היא רואה אמרינן שמחמת קטנותה לא יצאה ומש"ה לא נראה בבדיקתה. והא דלא מהני לה בדיקה ה"ט משום דיש ריעותא לפנינו דמחמת חימוד ודאי ראתה והא דכתב הכא דשמא מחמת חימוד ראתה טיפת דם ואינו נותן טעם למה אינו ניכר בבדיקה ולקמן בסימן שאחר זה גבי בעילת בתולים כתב הטעם משום דחיפהו ש"ז ע"ש הטעם:
כתב א"א הרא"ש ז"ל יש מגדולים שכתבו שאינה צריכה לא הפסק כו' דכל זה דוקא ברואה ודאית הצריכו שמעיינה פתוח אבל זו הרי לא ראתה ודי לך אם אתה חושש שמא ראתה ופסק הדם מיד רשב"א ועד"ר: (ז' ימים אחר התביעה ה"ז טובלת כצ"ל עכ"ה):
ול"נ אלא שצריכה בדיקה כל ימי הספירה דיותר שהיא קרובה לזמן החופה יותר לבה הומה ומשתאה וחמיד וחיישינן שמא מחמת חימוד ראתה השתא אשר"י ומ"מ מועיל לה בדיקה דא"כ אין לדבר סוף ולא חמיר מרואה דם ודאי כמ"ש בסמוך:
ביום התביעה להפסיק בטהרה וכ"כ הר"ן משום דרואה מחמת חימוד מועטת היא ובודאי שהפסיקה בטהרה:
וכתב הרשב"א לא שתבעוה לינשא כו' ר"ל שאין לומר שמאז שתבעה אז תפסיק מיד בטהרה ותספור ז' נקיים ובביאת זמן הנישואין תהיה מותרת בלא כלום דחמדה דתביעה כבר עברה. אבל אי לא פסקה תחילה בטהרה ומנאה אחר ההפסקה ז' נקיים היתה אסורה לבעלה אף אחר י"ב חדש עד שתפסוק אז בטהרה וחספור ז' נקיים וכמ"ש לקמן סימן קצ"ו (אבל אינו בא ללמדינו דבתחילת י"ב א"צ ספירת ז' נקיים דמנ"מ בזה הלא בעלה לא יבא עליה אז עד סוף י"ב חדש וק"ל):
לאחר י"ב חדש כדין ארוס שתבעה לארוסה להנשא שנותנין זמן י"ב חדש כמבואר באע"פ ובא"ע סי' נ"ו ע"ש:
מכי רמו שערי באסינתא פי' שזורעים שעורים בעציץ לומר פרו ורבו כשערי הללו ורש"י פי' ל"א עריבות ששורין בהן שעורין לעשות שכר:
אלא הוא ישן בין האנשים והא בין הנשים ל' הגמרא נקטי ולקמן סימן שמ"ב כתב רבינו פירושו ושהרא"ש פירשו דבהוא בין האנשים או היא בין הנשים סגי וכ"כ במקומו בא"ע:
בין אם הוא ת"ח או אחר דכיון שלא בא עליה יצרו תקפו עליו:
כי הוא יודע שהוא אסור לבא עליה אבל בנדה שהיא אסורה מן התורה אפי' ת"ח אסור אפי' להרמב"ם כ"כ המ"מ וב"י תירץ בע"א ע"ש וא"ת לימא הדין ג"כ לע"ה ויהא מותר להתייחד וי"ל דת"ח ודאי ידע וסתם בני אדם לא ידעו וגזרו בכל אדם שאינו ת"ח ולא נתנו דבריהן לשיעורין ב"י ועוד תירץ בע"א ע"ש:
כיון שאינה ראויה לביאה אין חופתה חופה שלא קנאה לא ליורשה ולא לטמא לה ואין מברכין ז' ברכות לכתחילה ועיין בע"א סימן ס"א: